לעבור לתוכן


72 שעות וקיפולי אוריגמי – תרגול זן בצילום


העצלות האנושית מפעילה מנגנונים פסיכולוגיים מורכבים. בן רגע אנחנו יכולים להמציא אלף ואחד תירוצים לא לעשות את מה שההיגיון שלנו מנסה לטעון בייאוש שכדאי שנעשה – ושירים יד מי שלא הלך לשטוף כלים, לסדר מדפים, להכין מרק, לנכש עשבים, לחפש זקנות שיסכימו שיעבירו אותן את הכביש, לכתוב אוטוביוגרפיה ואם כל זה לא עזר – להתיישב לצפיית בינג', במקום ללמוד למבחן שלמחרת. השיטות הללו תקפות גם לכל מה שקשור בצילום: חשבו על כמות הפעמים בהם יצא לכם להשתעשע בניסוי מחשבתי שהתלהבתם ממנו נורא, אבל בסופו של יום לא עשיתם איתו כלום? מפאת המחסור בזמן, העייפות, הצורך להשקיע אנרגיה ומאמצים, היעדר הציוד המתאים, חיפוש הלוקיישן, התזמון, השגת האביזרים או הכלים הדרושים וכד' (וגם בגלל שיצאה עוד פרק בסדרה שאפשר לראות…).

המשך קריאה 72 שעות וקיפולי אוריגמי – תרגול זן בצילום


סטודיו ביתי: אביזרי בסיס או "כמה מילים על קלמרות, בומים ושאר ירקות"


לפני מעט פחות מעשור, תחום התאורה המעשית (או בשמו היותר קליט – Strobism) קיבל דחיפת-הנעה מידי Joe McNally ושות', והטרנד החל להתגלגל ולתפוח. בתור סגמנט שוק שחולש על מגוון רחב מאוד של מוצרים, תחום אביזרי הסטודיו רק הולך וצובר תאוצה מדי שנה, ולא מעט בזכות אותו הטרנד של התאורה המעשית, אשר יותר מכולם אימצו לחיקם צלמים שהעדיפו להוציא ראשי מבזק מחוץ לסטודיו שלהם. אם נוסיף לכך את העובדה שחלק ניכר מהציוד שבמקור נועד להתחבר לראשי מונובלוק כבר מזמן חצה את הקווים, וכיום ניתן לחבר אותו לסוגים מאוד מגוונים של ציוד (ותודה לחברות כמו Godox או Сheetah) – עולה השאלה: מה הוא היום הרכב בסיסי של ציוד החובה שכדאי להחזיק לצורך צילומי סטודיו? קחו פנקס, קחו עט, הכינו נפשית את עצמכם ואת כרטיס האשראי…

המשך קריאה סטודיו ביתי: אביזרי בסיס או "כמה מילים על קלמרות, בומים ושאר ירקות"


Syrp Genie Mini – הסקירה, או “I’m a Genie in a bottle Baby”


היות ואני לא בדיוק חלק מאוהדי הליריקה השנונה של הגברת כריסטינה (אגילרה), הפוסט הזה לא יעסוק בניתוח הטקסטים של זירת הפופ מלפני חמש-עשרה שנה, ובמקום זאת – יתרכז במוצר צילומי הנושא את השם Genie Mini. אני גם מניח שחלק מכם טרם שמע עליו, אזי שהסקירה הקצרה הזו הולכת לסקרן אתכם אפילו אם עד כה לא עלה בדעתכם לפזול לכיוון הגאדג'טים המשרתים את תחום ה- VDSLR, או בקרי התנועה (Motion Controllers) למיניהם, ויתאר למה אני התלהבתי ממה שהוא יכול לעשות כשמחברים אותו למצלמה. הצלחתי לגרום לכם להרים גבה? יופי, הבה נתחיל!

המשך קריאה Syrp Genie Mini – הסקירה, או “I’m a Genie in a bottle Baby”


על רגישות וחרדות או "מספר מחשבות נוספות על ה-ISO"


אם חושבים על זה, האבולוציה עובדת ל-א-ט מאוד. נדרשים מספר דורות של צאצאים כדי לשנות תכונה כזו או אחרת שהושרשה באבי-אבותיהם, גם אם המציאות השתנתה מאז. כדוגמא לכך אפשר להביא את חוסר הנכונות שלנו להעלות את ערכי ה- ISO במצלמות. אפשר להניח שהחרדה הזו נשארה כשריד מתקופת השימוש במצלמות ה- DSLR בעלות חיישני CMOS משלושת הדורות הראשונים או גבים דיגיטאליים עם חיישני CCD. דאז עובדות החיים לימדו חלק מאיתנו שדימויים שצולמו מעבר ל- ISO 400 (בייחוד בתנאי תאורה מאתגרים) מתחילים לקבל מרקם וצבע של "סלט קינואה עם נגיעות של בזיליקום". למי שצריך הוכחות – קחו לידיים איזו 20D או D70, או אפילו (אם יתמזל מזלכם למצוא אחת) איזו P25, נסו לצלם משהו ב- ISO 400 ותבינו על מה אני מדבר. אי לכך הפוסט של היום מוקדש כולו לחרדה הזו (כדי לפנות מקום לחרדות חדשות ומעניינות יותר – למשל, האם מרגלים אחריכם בפייסבוק?).

המשך קריאה על רגישות וחרדות או "מספר מחשבות נוספות על ה-ISO"


מה קרה כששפטתי את ה Tamron 100-400mm לפי האריזה.


אתחיל בגילוי נאות קטן: כשהגיעה הכמות הראשונה של העדשות הללו – נתבקשתי על ידי היבואן לחוות את דעתי ולכתוב עליה כמה מילים. אבל, ויש כאן “אבל” גדול – זה לא אומר שהפוסט הנוכחי הוא בבחינת פוסט ממומן או פרסומת סמויה. ראשית, בגלל שאני לא מאמין שלדעתי האישית יש משקל שכזה בבחירות שאנשים אחרים עושים, ושנית – בגלל שאני מאמין אדוק בהצגת ה"בעד והנגד" של הדברים, ושכל אחד ימצא עם מה להזדהות. מה שעקרוני לצלם אחד עשוי להיות פחות חשוב לאדם אחר, ומה שמתאים לי לא בהכרח יתאים לסגנון העבודה שלכם, או לחילופין יעבור את דרישות הסף שאתם מציבים בפני הציוד שלכם. עכשיו, משהבהרנו את הנקודה, אפשר להתקדם ולבחון את העדשה…

המשך קריאה מה קרה כששפטתי את ה Tamron 100-400mm לפי האריזה.


הגורם האנושי או "Twelve inches behind"


צלמים הם הרבה פעמים אנשים שאוהבים להשוות ציוד (אולי זה עניין של גברים, אני באמת לא יודע, אבל נסו ללכת עם עדשה יקרה יחסית ברחוב, ותראו את המבטים שאתם מקבלים מצלמים אחרים). אני לא באמת יכול לספור את כמות הפעמים בהן נשאלתי האם הציוד של לייקה, האסלבלאד או צייס באמת מהווה עילוי צילומי\שווה את העלות שלו\סוגר את שאלת האיכות אחת ולתמיד. תחילה נזהרתי מלענות על כך והייתי מגמגם משהו פוטוגרפיקלי-קורקט כדי לא לעורר סערת רגשות, ויכוחים מיותרים, להעלות את הסיכויים שלי להיפגע פיזית תוך כדי ויכוח נלהב מדי, או סתם לא לעורר חשדות שאני יוצא כנגד הפרות הקדושות – הרי באמת מדובר היה ביצרנים שנמצאו (וחלקם עדיין נמצאים) בחוד החנית של התעשייה. בשלב מסויים שחררתי את הצורך לשמור על הפרות בקדושתן (ואולי פשוט עשיתי ביטוח חיים טוב), והחלתי לדקלם לכל השואל את המשפט הידוע של האדומ"ר אנסל אדאמס: "The single most important component of a camera is the twelve inches behind it". תיכף אנסה להסביר לכם למה…

המשך קריאה הגורם האנושי או "Twelve inches behind"


GFX Aftermath


יותר מארבעה חודשים עברו מאז שלארסנל הצילומי שלי התווספה מצלמת ה BFFF המרעישה מבית פוג'יפילם, ה- GFX50s. היות וה"הייפ" מהצעצוע החדש התחיל לדעוך, סוף סוף הצלחתי להגיע לנקודת האיזון העדינה שבין הציפיות לתכונות המיתולוגיות המיוחסות לה, לבין תוצאות מבחן המציאות. מבחן התוצאה מראה שאני מוצא את עצמי אורז אותה לתוך תיק הצילום לעתים הרבה יותר תכופות ממה ששיערתי קודם לכן. אז למה היא טובה ומה היא יודעת לעשות?

המשך קריאה GFX Aftermath


עלילות צמצם עלעלים בעולם הצילום או כמה מילים על השינויים שפקדו את המנגנון לאורך ההיסטוריה


בפוסט הנוכחי, לשם שינוי, לא נכתוב דוקטורט על נושאים טכניים. גם לא נתחפר בעמקי הפלאים הדיגיטאליים או האלקטרוניים, ולא ננתח את הקישקעס של המצלמה לפרטי פרטים. במקום אלו, נזרום עם סקירה היסטורית קלילה של מנגנון חביב וחשוב – צמצם האישון, ונבדוק מה עבר עליו לאורך ההתפתחות של תחום הצילום…

המשך קריאה עלילות צמצם עלעלים בעולם הצילום או כמה מילים על השינויים שפקדו את המנגנון לאורך ההיסטוריה


כמה מילים על HSS או "מה עושים כשמהירות SYNC מקסימאלית כושלת לספק את הסחורה?"


אחרי עשור של חוסר חדשות בתחום הפלאשים הניידים, עושה רושם שמישהו שם התעורר. למרות שמאחורי הקלעים אנשים חכמים וחרוצים עבדו על פיתוחים וחידושים (למשל על אופטימיזציה של אלגוריתמי ה TTL או ייעול המערכות) בתחום הזה כל הזמן, עד לפני בערך עשור – אף צלם שמכבד את עצמו ומתפרנס מצילום מסחרי לא היה מוכן לגעת במבזקים הניידים (Speedlights), אלא אם כן מדובר היה בצילומי שטח. במקומם, היו הצלמים מעדיפים לעבוד עם ראשי monoblock הישנים והטובים, "מרכזיות" ושאר ציוד "תעשייתי" אשר מלכתחילה יועד לסביבת סטודיו. אבל אז, בשלב כלשהו, לתוך העולם ההרמטי והנוח של צלמי הסטודיו נכנסו מר Mc`Nally ושות' וכללי המשחק השתנו.

המשך קריאה כמה מילים על HSS או "מה עושים כשמהירות SYNC מקסימאלית כושלת לספק את הסחורה?"


כמה מילים על קשיי הבחירה או "מבט חטוף על סוגיית הסלקציה"


אין ספק שמלאכת הצילום אינה מסתכמת בקלות הבלתי נסבלת שטמונה בלחיצה על כפתור הצילום, ואליה מתלווים גם השלבים הפחות מהנים של הסינון, הבחירה והעריכה הקודמים לקבלת ה"תוצר הסופי". ובעוד שהשלבים הללו אינם גלויים לעיניי האנשים סובבים אותנו, אני יכול לומר כי גם בפרקטיקה הצילומית שלי (ואני משוכנע כי גם בשלכם) כמות הפעמים בהם הסברנו ללקוחות או לחברים כי הקסם העומד מאחורי הדימויים המרהיבים לא מסתכם ב"להיות במקום הנכון בזמן הנכון וללחוץ על הכפתור", אלא לובש צורה של עבודה בשעות נוספות אחרי שחזרנו הביתה עם כרטיס הזיכרון מלא בכל טוב – עומדת על מאות אם לא אלפים. ובזמן שחלקנו בוחר לרטון על האופן בו העיסוק הזה נתפס בעיני אחרים ולבכות על היחס המזלזל של הלקוחות כלפי אנשי המקצוע ("נו, מה? זה רק להגיע למקום עם ציוד טוב וללחוץ על הכפתור כמה פעמים! למה זה עולה כל כך יקר?!") אני הייתי רוצה להתרכז דווקא בתהליך הסינון והבחירה של ה"פריימים המוצלחים" אשר מלווה אותנו כל פעם בו אנו חוזרים לעמדת העריכה עם כרטיסי זיכרון מלאים בחומרי הוויז'ואל.

המשך קריאה כמה מילים על קשיי הבחירה או "מבט חטוף על סוגיית הסלקציה"

עדכנו את הנהלת האתר בדבר שגיאת כתיב

הטקסט הבא יישלח להנהלת האתר :