לעבור לתוכן


כיצד להתמקצע בתפקיד ה Focus-puller? – או "מספר תובנות בנוגע לעבודה עם עצמיות Manual Focus"


הידעתם, נכבדי, שבכל הפקה קולנועית – ישנו איש מקצוע ייעודי המהווה חלק אינטגראלי וחשוב ביותר במלאכת הצילומים – ולא מדובר במפיק, בבמאי או במסריט. גם לא על השחקנים, המאפרות או התסריטאי. ידנו בתעשייה הזו תפקיד חשוב נוסף, שאת שמו רוב האנשים לא מחפשים בקרדיטים שבסוף הסרט הוא ה- Focus-puller, אשר בלי עבודתו המסורה וכישוריו הטכניים, כל ההפקה צפויה לרדת לטמיון. תפקידו הבלעדי של ה"פוקוס-פולר" הוא לדאוג לכך שבמהלך הצילום/הסרטה מיקום מישור המיקוד (פוקוס) בפריים יהיה מדוייק במהלך ה"שוט", גם כשהשחקנים או העצמים המצולמים זזים. אם תהיתם עד כמה קשה התפקיד הזה כבר יכול להיות, אגלה לכם כי ב- 95% מכלל המקרים מדובר בעבודה עם עדשות פוקוס ידני (Manual Focus). זוכרים את ידידנו הטוב מר קובריק, שרכש מ- NASA את עדשת ה- Planar 50mm f/0.7 לצורך צילום סצנות באור נרות בסרט "בארי לינדון"? במקרה הספציפי הזה, בלי Focus Puller מיומן, הרבה מאוד פוטאג' היה פשוט נפסל בגלל עומק השדה הרדוד. בדיוק לסוגית האתגר של המיקוד בעדשות מן הסוג הזה הייתי רוצה להקדיש את הפוסט שלפניכם…

המשך קריאה כיצד להתמקצע בתפקיד ה Focus-puller? – או "מספר תובנות בנוגע לעבודה עם עצמיות Manual Focus"


כשגראדיינט מפסיק להיות עקבי או "פוסטריזאציה ושדים אחרים"


פוסטריזאציה
ספרו לי אם התסריט הבא נשמע לכם מוכר: חזרתם הביתה עם כרטיס זיכרון מלא בכל טוב, מיינתם את הקבצים, סיננתם, ייבאתם את הדימויים הנבחרים לתוכנית העריכה האהובה עליכם והתחלתם לבצע בהם את זממכם. ואז בנקודה מסוימת, לעתים כבר בהתחלת העריכה, ולעתים אחרי דקות ארוכות שהקדשתם לקובץ, לגמרי בטעות – עשיתם זום לרמה של 100% ובום, טראח! להפתעתכם הרבה גיליתם כי מעברי הבהירויות, ועמם גם מעברי הגוונים (בדרך כלל באזורים הכהים הנושקים לשחורים) – פתאום הפכו ל"חורים שחורים". מעין אזורים אטומים שכאלה, עם גבולות מוגדרים שנראים כמו גראפיקת 8 ביט ממשחקי ATARI של שלהי שנות השמונים (וסליחה עם קוראיי שמכירים את שנות השמונים רק תיאורטית). נשמע מוכר? על התופעה הזו אנחנו הולכים לדבר בפוסט שלפניכם…

המשך קריאה כשגראדיינט מפסיק להיות עקבי או "פוסטריזאציה ושדים אחרים"


שיאנית גרמנית "קטנה" ולאו דווקא מתוצרת Leitz או Zeiss, או "סיפורה של Zoomatar 180mm f/1.3"


ובכן נכבדי, אתם יודעים שאני אוהב להתפלסף בבלוג הנחמד שלי על עצמיות אקזוטיות – כמו שמראות הכתבות על עדשות הווינטאז' ועל ה- Planar 50mm f/0.7 (אם לא קראתם – תתביישו לכם ורוצו לקרוא!). אז גם היום קמתי בבוקר עם תחושה שמזג האוויר לא רע בסך הכל, ויהיה נחמד להעלות על הכתב מספר מילים המוקדשות לעדשה אקזוטית ומעולה אשר הכתיבה את המושג "איכות גרמנית" בתחום האופטיקה לדורי דורות: עצמית ה Zoomatar 180mm f/1.3.

המשך קריאה שיאנית גרמנית "קטנה" ולאו דווקא מתוצרת Leitz או Zeiss, או "סיפורה של Zoomatar 180mm f/1.3"


סוגיית מסנני ה GND או "האם יש לטכנולוגיית העבר זכות קיום במציאות העתיד?"


היום החלטתי להיות במצב רוח קרבי למדי, ולכן – השחיזו סכינים, חפשו פרות, ובדקו את רמת הקדושה שלהן, כי היום יום הסטייקים…במילים אחרות – היום נדבר על פילטרים. היחידים שיקבלו ממני פטור מהויכוח על הבעד והנגד של השימוש בהם הם מסנני המגן (או ה UV), והמקטבים (CPL/LPL) למיניהם. וזאת אך ורק מפאת הסיבה שכבר דיברנו על כך קודם לכן.לעומת זאת – מגוון מסנני ה-ND האטומים והמדורגים הנמצאים בשימוש בעיקר אצל צלמי הנוף יהוו את עיקר הדיון. קדימה להתפלמס!

המשך קריאה סוגיית מסנני ה GND או "האם יש לטכנולוגיית העבר זכות קיום במציאות העתיד?"


נפלאות השימוש במרחב L.a.b או "כיצד להשליט סדר ב WB גם לאחר המרת קובץ RAW?"


אם יצא לכם לעקוב אחרי הבלוג במשך יותר מכמה חודשים, בטח נתקלתם בשלב מסויים בפוסטים הדנים בהמרות הדימוי לשחור/לבן וכן במרחבי הצבע אם גם צלחתם את פענוח המלל הטכני הטמון בהם, ודאי גיליתם כי לצד מרחבי הצבע ה"מקובלים" (Mellisa RGB, Pro Photo RGB, Adobe RGB ו- sRGB) שוכן לו גם מרחב צבע מוזר למדי המכונה L.a.b . אז זהו, רבותי, ש-"העוף המוזר" הזה, יושב במעמקי תפריט מרחבי הצבע של פוטושופ (וכן באפשריות ייצוא של תוכנות המרת RAW מסויימות) דווקא בשביל להקל על תהליכי העריכה שלכם ולא בשביל לבלבל את האוייב. ובעוד שאינני יכול לטעון באופן חד משמעי וגורף כי השימוש במרחב הצבע הזה עדיף בהרבה על פני העבודה ב- Adobe RGB או sRGB, הוא טומן בקרבו יתרונות רבים אשר ניתן (ורצוי) לנצל במהלך ההתעסקות שלכם עם הקבצים הבעייתיים, או במהלך עריכות המאתגרות האלה בהן אתם רוצים להזדכות על הציוד ולעבור קורס הסבת מקצוע…

המשך קריאה נפלאות השימוש במרחב L.a.b או "כיצד להשליט סדר ב WB גם לאחר המרת קובץ RAW?"


הדרך המהירה והקלה ביותר "להעלים תיירים" או "מה משותף לפוטושופ ודעאש"?


בטח שמתם לב שבתקופה האחרונה אני בעניין של טכניקות עיבוד מתקדמות: לא מזמן דיברנו על כיצד להפוך את העריכה שלנו להרבה יותר נקודתית ונוחה בעזרת ה"מסכות", להרכיב דימויי HDR באופן הרבה יותר מושכל ומדויק או להגדיל את הרזולוציה של המצלמה בכמעט פי 4 בעזרת הפונקציות הסטטיסטיות. כדי לא לשבור מסורת, גם הפוסט שלפניכם הולך להכיר לכם טכניקה אזוטרית נוספת אשר תוכנת העריכה המדהימה הזו ושמה פוטושופ מעמידה לרשותכם. הפעם נלמד כיצד "להעלים" מן הפריימים שלנו עוברי אורח או תיירים תמימים (למרות שבעזרתה ניתן להעלים גם אובייקטים מהותיים יותר כגון מטוסים, מכוניות ואף להרחיק יונים)…

המשך קריאה הדרך המהירה והקלה ביותר "להעלים תיירים" או "מה משותף לפוטושופ ודעאש"?


SuperResolution או "כיצד להגדיל את הרזולוציה עד פי 4 מבלי לשדרג את חיישן המצלמה שלכם"


הפוסט הקצרצר שלפניכם מוקדש להמשך הדיון בסוגיית הצילום המחושב (computational photography), עליה דיברתי בפוסט על טכניקת ה- Brenizer. מדובר בטכניקת ה Superresolution, טכניקה מסקרנת נוספת שתאפשר לכם להגדיל את הרזולוציה שאתם מסוגלים להפיק מחיישן המצלמה שלכם עד פי 4, וזאת מבלי לטשטש או למתוח את הדימוי שלכם ומבלי להתפשר באיכות. ההיפך הוא הנכון: הדימוי הסופי שאתם עתידים לקבל בסוף התהליך יהיה נקי יותר (מבחינת רעש) ויכיל בתוכו כמות גבוהה יותר של פרטים. נשמע מסקרן? לחצו על "המשך קריאה" וגלו כיצד ניתן לעשות זאת בעזרת כמה צעדים פשוטים למדי…

המשך קריאה SuperResolution או "כיצד להגדיל את הרזולוציה עד פי 4 מבלי לשדרג את חיישן המצלמה שלכם"


סודותיו האפלים של המתחרה הסודי של ה- HDR, או – שימוש נבון ב- Stacks ו- Statistics


הבה נשלב ידיים בתפילה ונתוודה: חלק ניכר מאתנו, הצלמים, חוטא בשלב זה או אחר בהתלהבות יתרה מפונקציות ה- Tonal Mapping, המוכרות לציבור הרחב תחת השם HDR. כן-כן, אני לא מסוגל למנות אף לא אדם אחד מחבריי ועמיתיי הצלמים, אשר לא התלהב מהפיצ'ר המקסים הזה. חלק מאיתנו נהנה מהקלות הבלתי נסבלת של השימוש בפונקצית ה- HDR המובנית לתוך המצלמות או הסמארטפונים, בעוד שהחלק האחר מתמקצע במלאכת הרחבת הטווח הדינאמי של הדימויים המצולמים ועמל על כך שעות ארוכות: תחילה ביישום ה- Bracketing במהלך הצילומים עצמם, ולאחר מכן בהדבקתם לדימוי אחד מרהיב בעזרתן של תוכנות ה- HDR השונות. והאמת היא – שאין בכך שום דבר מביש. הרי כולנו רוצים לוותר על המניפולאציות של חילוץ הפרטים מהאזורים הכהים והבוהקים ולקבל קובץ אחד אשר מכיל בתוכו את כלל רוחב החשיפה של הסצנה, קונטרסטית ככל שלא תהיה…

המשך קריאה סודותיו האפלים של המתחרה הסודי של ה- HDR, או – שימוש נבון ב- Stacks ו- Statistics


המסכות שאנו לובשים כל השנה – או מספר מילים על ”Masks" בפוטושופ.


היום רבותי, הייתי רוצה לדבר אתכם על אחד הכלים המהותיים ביותר של הפוטושופ – כלי אשר מסוגל להקנות לכם יכולות של גיבור-על במהלך תהליך העריכה ולהביא אתכם לתוצאות שלא דמיינתם שהם קיימים, או, לחילופין, להפוך את החיים שלכם לגיהינום אמיתי (בערך כמו חמתכם, רק בלי קשר לעריכה). אלו הן ה"מסיכות" (Masks) וטכניקות העריכה אשר מתבססות עליהן. אין זה סוד כמוס כי תוכנת ה- Photoshop מעמידה לרשות הצלמים ארסנל עצום של כלים, שאינם מסתכמים רק בשליטה או האלתור של ערכי הבהירויות או הצבע של הדימוי, אלא מאפשרים גם לייצר וליישם רבדים רבים של תיקונים או אפקטים "יש מאין". והמסכות, כפי שאתם מבינים הוא רק אחד האפקטים הללו…

המשך קריאה המסכות שאנו לובשים כל השנה – או מספר מילים על ”Masks" בפוטושופ.


טכניקת Brenizer או "למה לפעמים עדיף לצלם פורטרט ביותר מפריים אחד?"


אלו מכם אשר התמזל מזלם לעבוד עם מגוון רחב של פורמטים צילומיים בטח ובוודאי מסוגל לזהות דימוים אשר צולמו בעזרת מצלמות בפורמט הגדול מ-135. כאשר מדובר בתצלום שצולם במצלמת פורמט בינוני, או ב- 4×5, או אפילו 8×10 – תמיד נוכל לאפיין את עומק השדה הרדוד ותחושת ה"מרחב" הנוכחים בדימויים האלה. אין בכך שום דבר מפתיע: ככל שפורמט הסרט או החיישן נהיה גדול יותר – כך גם תחושת עומק השדה וה"פיסוליות" (ועמם גם כמות הפרטים שניתן ללכוד בדימוי בודד) הולכים וגדלים. התופעה בולטת במיוחד בתמונות דיוקן או בתצלומים בהם ישנו שימוש נכון בעומק השדה, וקיימת הפרדה ברורה של האובייקט (או הסובייקט) המצולם מן הרקע. היום הייתי רוצה לדבר איתכם על הדרך להשיג את האפקט המדובר, בעזרת מצלמה דיגיטאלית רגילה (FF או APS-C) בלבד, ולא בהמה מפלצתית ממשפחת הפורמט הבינוני או מצלמה טכנית העובדת עם פלטות צילום (במקרה כזה – אנא פנו לעזרה מקצועית)…

המשך קריאה טכניקת Brenizer או "למה לפעמים עדיף לצלם פורטרט ביותר מפריים אחד?"

עדכנו את הנהלת האתר בדבר שגיאת כתיב

הטקסט הבא יישלח להנהלת האתר :