לעבור לתוכן


מה קרה כששפטתי את ה Tamron 100-400mm לפי האריזה.


אתחיל בגילוי נאות קטן: כשהגיעה הכמות הראשונה של העדשות הללו – נתבקשתי על ידי היבואן לחוות את דעתי ולכתוב עליה כמה מילים. אבל, ויש כאן “אבל” גדול – זה לא אומר שהפוסט הנוכחי הוא בבחינת פוסט ממומן או פרסומת סמויה. ראשית, בגלל שאני לא מאמין שלדעתי האישית יש משקל שכזה בבחירות שאנשים אחרים עושים, ושנית – בגלל שאני מאמין אדוק בהצגת ה"בעד והנגד" של הדברים, ושכל אחד ימצא עם מה להזדהות. מה שעקרוני לצלם אחד עשוי להיות פחות חשוב לאדם אחר, ומה שמתאים לי לא בהכרח יתאים לסגנון העבודה שלכם, או לחילופין יעבור את דרישות הסף שאתם מציבים בפני הציוד שלכם. עכשיו, משהבהרנו את הנקודה, אפשר להתקדם ולבחון את העדשה…

המשך קריאה מה קרה כששפטתי את ה Tamron 100-400mm לפי האריזה.


הגורם האנושי או "Twelve inches behind"


צלמים הם הרבה פעמים אנשים שאוהבים להשוות ציוד (אולי זה עניין של גברים, אני באמת לא יודע, אבל נסו ללכת עם עדשה יקרה יחסית ברחוב, ותראו את המבטים שאתם מקבלים מצלמים אחרים). אני לא באמת יכול לספור את כמות הפעמים בהן נשאלתי האם הציוד של לייקה, האסלבלאד או צייס באמת מהווה עילוי צילומי\שווה את העלות שלו\סוגר את שאלת האיכות אחת ולתמיד. תחילה נזהרתי מלענות על כך והייתי מגמגם משהו פוטוגרפיקלי-קורקט כדי לא לעורר סערת רגשות, ויכוחים מיותרים, להעלות את הסיכויים שלי להיפגע פיזית תוך כדי ויכוח נלהב מדי, או סתם לא לעורר חשדות שאני יוצא כנגד הפרות הקדושות – הרי באמת מדובר היה ביצרנים שנמצאו (וחלקם עדיין נמצאים) בחוד החנית של התעשייה. בשלב מסויים שחררתי את הצורך לשמור על הפרות בקדושתן (ואולי פשוט עשיתי ביטוח חיים טוב), והחלתי לדקלם לכל השואל את המשפט הידוע של האדומ"ר אנסל אדאמס: "The single most important component of a camera is the twelve inches behind it". תיכף אנסה להסביר לכם למה…

המשך קריאה הגורם האנושי או "Twelve inches behind"


GFX Aftermath


יותר מארבעה חודשים עברו מאז שלארסנל הצילומי שלי התווספה מצלמת ה BFFF המרעישה מבית פוג'יפילם, ה- GFX50s. היות וה"הייפ" מהצעצוע החדש התחיל לדעוך, סוף סוף הצלחתי להגיע לנקודת האיזון העדינה שבין הציפיות לתכונות המיתולוגיות המיוחסות לה, לבין תוצאות מבחן המציאות. מבחן התוצאה מראה שאני מוצא את עצמי אורז אותה לתוך תיק הצילום לעתים הרבה יותר תכופות ממה ששיערתי קודם לכן. אז למה היא טובה ומה היא יודעת לעשות?

המשך קריאה GFX Aftermath


עלילות צמצם עלעלים בעולם הצילום או כמה מילים על השינויים שפקדו את המנגנון לאורך ההיסטוריה


בפוסט הנוכחי, לשם שינוי, לא נכתוב דוקטורט על נושאים טכניים. גם לא נתחפר בעמקי הפלאים הדיגיטאליים או האלקטרוניים, ולא ננתח את הקישקעס של המצלמה לפרטי פרטים. במקום אלו, נזרום עם סקירה היסטורית קלילה של מנגנון חביב וחשוב – צמצם האישון, ונבדוק מה עבר עליו לאורך ההתפתחות של תחום הצילום…

המשך קריאה עלילות צמצם עלעלים בעולם הצילום או כמה מילים על השינויים שפקדו את המנגנון לאורך ההיסטוריה


כמה מילים על HSS או "מה עושים כשמהירות SYNC מקסימאלית כושלת לספק את הסחורה?"


אחרי עשור של חוסר חדשות בתחום הפלאשים הניידים, עושה רושם שמישהו שם התעורר. למרות שמאחורי הקלעים אנשים חכמים וחרוצים עבדו על פיתוחים וחידושים (למשל על אופטימיזציה של אלגוריתמי ה TTL או ייעול המערכות) בתחום הזה כל הזמן, עד לפני בערך עשור – אף צלם שמכבד את עצמו ומתפרנס מצילום מסחרי לא היה מוכן לגעת במבזקים הניידים (Speedlights), אלא אם כן מדובר היה בצילומי שטח. במקומם, היו הצלמים מעדיפים לעבוד עם ראשי monoblock הישנים והטובים, "מרכזיות" ושאר ציוד "תעשייתי" אשר מלכתחילה יועד לסביבת סטודיו. אבל אז, בשלב כלשהו, לתוך העולם ההרמטי והנוח של צלמי הסטודיו נכנסו מר Mc`Nally ושות' וכללי המשחק השתנו.

המשך קריאה כמה מילים על HSS או "מה עושים כשמהירות SYNC מקסימאלית כושלת לספק את הסחורה?"


כמה מילים על קשיי הבחירה או "מבט חטוף על סוגיית הסלקציה"


אין ספק שמלאכת הצילום אינה מסתכמת בקלות הבלתי נסבלת שטמונה בלחיצה על כפתור הצילום, ואליה מתלווים גם השלבים הפחות מהנים של הסינון, הבחירה והעריכה הקודמים לקבלת ה"תוצר הסופי". ובעוד שהשלבים הללו אינם גלויים לעיניי האנשים סובבים אותנו, אני יכול לומר כי גם בפרקטיקה הצילומית שלי (ואני משוכנע כי גם בשלכם) כמות הפעמים בהם הסברנו ללקוחות או לחברים כי הקסם העומד מאחורי הדימויים המרהיבים לא מסתכם ב"להיות במקום הנכון בזמן הנכון וללחוץ על הכפתור", אלא לובש צורה של עבודה בשעות נוספות אחרי שחזרנו הביתה עם כרטיס הזיכרון מלא בכל טוב – עומדת על מאות אם לא אלפים. ובזמן שחלקנו בוחר לרטון על האופן בו העיסוק הזה נתפס בעיני אחרים ולבכות על היחס המזלזל של הלקוחות כלפי אנשי המקצוע ("נו, מה? זה רק להגיע למקום עם ציוד טוב וללחוץ על הכפתור כמה פעמים! למה זה עולה כל כך יקר?!") אני הייתי רוצה להתרכז דווקא בתהליך הסינון והבחירה של ה"פריימים המוצלחים" אשר מלווה אותנו כל פעם בו אנו חוזרים לעמדת העריכה עם כרטיסי זיכרון מלאים בחומרי הוויז'ואל.

המשך קריאה כמה מילים על קשיי הבחירה או "מבט חטוף על סוגיית הסלקציה"


כיצד להתמקצע בתפקיד ה Focus-puller? – או "מספר תובנות בנוגע לעבודה עם עצמיות Manual Focus"


הידעתם, נכבדי, שבכל הפקה קולנועית – ישנו איש מקצוע ייעודי המהווה חלק אינטגראלי וחשוב ביותר במלאכת הצילומים – ולא מדובר במפיק, בבמאי או במסריט. גם לא על השחקנים, המאפרות או התסריטאי. ידנו בתעשייה הזו תפקיד חשוב נוסף, שאת שמו רוב האנשים לא מחפשים בקרדיטים שבסוף הסרט הוא ה- Focus-puller, אשר בלי עבודתו המסורה וכישוריו הטכניים, כל ההפקה צפויה לרדת לטמיון. תפקידו הבלעדי של ה"פוקוס-פולר" הוא לדאוג לכך שבמהלך הצילום/הסרטה מיקום מישור המיקוד (פוקוס) בפריים יהיה מדוייק במהלך ה"שוט", גם כשהשחקנים או העצמים המצולמים זזים. אם תהיתם עד כמה קשה התפקיד הזה כבר יכול להיות, אגלה לכם כי ב- 95% מכלל המקרים מדובר בעבודה עם עדשות פוקוס ידני (Manual Focus). זוכרים את ידידנו הטוב מר קובריק, שרכש מ- NASA את עדשת ה- Planar 50mm f/0.7 לצורך צילום סצנות באור נרות בסרט "בארי לינדון"? במקרה הספציפי הזה, בלי Focus Puller מיומן, הרבה מאוד פוטאג' היה פשוט נפסל בגלל עומק השדה הרדוד. בדיוק לסוגית האתגר של המיקוד בעדשות מן הסוג הזה הייתי רוצה להקדיש את הפוסט שלפניכם…

המשך קריאה כיצד להתמקצע בתפקיד ה Focus-puller? – או "מספר תובנות בנוגע לעבודה עם עצמיות Manual Focus"


כשגראדיינט מפסיק להיות עקבי או "פוסטריזאציה ושדים אחרים"


פוסטריזאציה
ספרו לי אם התסריט הבא נשמע לכם מוכר: חזרתם הביתה עם כרטיס זיכרון מלא בכל טוב, מיינתם את הקבצים, סיננתם, ייבאתם את הדימויים הנבחרים לתוכנית העריכה האהובה עליכם והתחלתם לבצע בהם את זממכם. ואז בנקודה מסוימת, לעתים כבר בהתחלת העריכה, ולעתים אחרי דקות ארוכות שהקדשתם לקובץ, לגמרי בטעות – עשיתם זום לרמה של 100% ובום, טראח! להפתעתכם הרבה גיליתם כי מעברי הבהירויות, ועמם גם מעברי הגוונים (בדרך כלל באזורים הכהים הנושקים לשחורים) – פתאום הפכו ל"חורים שחורים". מעין אזורים אטומים שכאלה, עם גבולות מוגדרים שנראים כמו גראפיקת 8 ביט ממשחקי ATARI של שלהי שנות השמונים (וסליחה עם קוראיי שמכירים את שנות השמונים רק תיאורטית). נשמע מוכר? על התופעה הזו אנחנו הולכים לדבר בפוסט שלפניכם…

המשך קריאה כשגראדיינט מפסיק להיות עקבי או "פוסטריזאציה ושדים אחרים"


שיאנית גרמנית "קטנה" ולאו דווקא מתוצרת Leitz או Zeiss, או "סיפורה של Zoomatar 180mm f/1.3"


ובכן נכבדי, אתם יודעים שאני אוהב להתפלסף בבלוג הנחמד שלי על עצמיות אקזוטיות – כמו שמראות הכתבות על עדשות הווינטאז' ועל ה- Planar 50mm f/0.7 (אם לא קראתם – תתביישו לכם ורוצו לקרוא!). אז גם היום קמתי בבוקר עם תחושה שמזג האוויר לא רע בסך הכל, ויהיה נחמד להעלות על הכתב מספר מילים המוקדשות לעדשה אקזוטית ומעולה אשר הכתיבה את המושג "איכות גרמנית" בתחום האופטיקה לדורי דורות: עצמית ה Zoomatar 180mm f/1.3.

המשך קריאה שיאנית גרמנית "קטנה" ולאו דווקא מתוצרת Leitz או Zeiss, או "סיפורה של Zoomatar 180mm f/1.3"


סוגיית מסנני ה GND או "האם יש לטכנולוגיית העבר זכות קיום במציאות העתיד?"


היום החלטתי להיות במצב רוח קרבי למדי, ולכן – השחיזו סכינים, חפשו פרות, ובדקו את רמת הקדושה שלהן, כי היום יום הסטייקים…במילים אחרות – היום נדבר על פילטרים. היחידים שיקבלו ממני פטור מהויכוח על הבעד והנגד של השימוש בהם הם מסנני המגן (או ה UV), והמקטבים (CPL/LPL) למיניהם. וזאת אך ורק מפאת הסיבה שכבר דיברנו על כך קודם לכן.לעומת זאת – מגוון מסנני ה-ND האטומים והמדורגים הנמצאים בשימוש בעיקר אצל צלמי הנוף יהוו את עיקר הדיון. קדימה להתפלמס!

המשך קריאה סוגיית מסנני ה GND או "האם יש לטכנולוגיית העבר זכות קיום במציאות העתיד?"

עדכנו את הנהלת האתר בדבר שגיאת כתיב

הטקסט הבא יישלח להנהלת האתר :