לעבור לתוכן


המסכות שאנו לובשים כל השנה – או מספר מילים על ”Masks" בפוטושופ.


היום רבותי, הייתי רוצה לדבר אתכם על אחד הכלים המהותיים ביותר של הפוטושופ – כלי אשר מסוגל להקנות לכם יכולות של גיבור-על במהלך תהליך העריכה ולהביא אתכם לתוצאות שלא דמיינתם שהם קיימים, או, לחילופין, להפוך את החיים שלכם לגיהינום אמיתי (בערך כמו חמתכם, רק בלי קשר לעריכה). אלו הן ה"מסיכות" (Masks) וטכניקות העריכה אשר מתבססות עליהן. אין זה סוד כמוס כי תוכנת ה- Photoshop מעמידה לרשות הצלמים ארסנל עצום של כלים, שאינם מסתכמים רק בשליטה או האלתור של ערכי הבהירויות או הצבע של הדימוי, אלא מאפשרים גם לייצר וליישם רבדים רבים של תיקונים או אפקטים "יש מאין". והמסכות, כפי שאתם מבינים הוא רק אחד האפקטים הללו…

המשך קריאה המסכות שאנו לובשים כל השנה – או מספר מילים על ”Masks" בפוטושופ.


טכניקת Brenizer או "למה לפעמים עדיף לצלם פורטרט ביותר מפריים אחד?"


אלו מכם אשר התמזל מזלם לעבוד עם מגוון רחב של פורמטים צילומיים בטח ובוודאי מסוגל לזהות דימוים אשר צולמו בעזרת מצלמות בפורמט הגדול מ-135. כאשר מדובר בתצלום שצולם במצלמת פורמט בינוני, או ב- 4×5, או אפילו 8×10 – תמיד נוכל לאפיין את עומק השדה הרדוד ותחושת ה"מרחב" הנוכחים בדימויים האלה. אין בכך שום דבר מפתיע: ככל שפורמט הסרט או החיישן נהיה גדול יותר – כך גם תחושת עומק השדה וה"פיסוליות" (ועמם גם כמות הפרטים שניתן ללכוד בדימוי בודד) הולכים וגדלים. התופעה בולטת במיוחד בתמונות דיוקן או בתצלומים בהם ישנו שימוש נכון בעומק השדה, וקיימת הפרדה ברורה של האובייקט (או הסובייקט) המצולם מן הרקע. היום הייתי רוצה לדבר איתכם על הדרך להשיג את האפקט המדובר, בעזרת מצלמה דיגיטאלית רגילה (FF או APS-C) בלבד, ולא בהמה מפלצתית ממשפחת הפורמט הבינוני או מצלמה טכנית העובדת עם פלטות צילום (במקרה כזה – אנא פנו לעזרה מקצועית)…

המשך קריאה טכניקת Brenizer או "למה לפעמים עדיף לצלם פורטרט ביותר מפריים אחד?"


על Wacom, לוחות גראפיים, פוטושופ והקשר ביניהם


באחד הפוסטים הקודמים – דיברנו על זרימת העבודה, הטכניקות והכלים המועדפים עלי בתהליך העריכה. כחלק מארסנל הכלים אשר פוטושופ מעמיד לרשות הצלם / העורך – ציינתי כי לשם עבודה יעילה עם הכלי המדהים הזה, על הצלם יהיה להצטייד במסך איכותי ומכוייל, אמצעי אחסון בעלי נפחים גדולים וכן בלוח גראפי. בסקירה הקצרה שלפניכם הייתי רוצה להקדיש מספר מילים לעניין הלוחות הגראפיים, אשר זוכים לעתים קרובות להתעלמות מוחלטת (ולא בצדק) מצד הצלמים, ועל הדרך לספר לכם קצת אודות הייעוד, השימוש והיעילות של האביזר הזה ואולי גם לנפץ כמה מיתוסים נפוצים…

המשך קריאה על Wacom, לוחות גראפיים, פוטושופ והקשר ביניהם


טכניקות העיבוד, הריטוש ותיקוני הצבע או "כל הדרכים מובילות ל… פוטושופ"


photoshop

אין זה סוד כמוס שכמעט כל דימוי הדיגיטאלי עובר בשלב זה או אחר תהליך של עיבוד: בין אם התהליך כולל המרת קובץ RAW תוך תיקון ערכי הבהירות, הניגודיות, ה- WB והפעלת פרופיל צבע, בין אם הוא מונה עריכה אינטנסיבית עם תיקוני צבע, איזון טווח החשיפה עם הצלת פרטים מתוך האזורים ה"בעייתים" או ריטוש כבד עם ניקוי יסודי והחלפת אזורים שלמים בתמונה. לא משנה מה יכלול בתוכו תהליך העריכה והעיבוד – מעטים הם הצלמים אשר מחליטים לדלג עליו. ובעוד שחלק מאיתנו נוטים להסתמך על זרימת העבודה המהירה והמינימאליסטית של לייטרום כדי לעבד עשרות או מאות רבות של תמונות במינימום הנחוץ של פעולות, החלק האחר מסוגל לבלות ימים או שבועות שלמים בהתעסקות עם דימוי בודד כדי להביא אותו ל- look & feel המדויק, שמרגיש להם נכון. ובדיוק על כך הייתי רוצה לדבר איתכם בפוסט הנוכחי…

המשך קריאה טכניקות העיבוד, הריטוש ותיקוני הצבע או "כל הדרכים מובילות ל… פוטושופ"


המילון הקצר לטשטוש או "כל מה שרציתם לדעת על מיקרו-וויברציות"


בפוסט הזה הייתי רוצה להקדיש כמה שורות לאויבם המושבע של צלמי נוף בפרט ואוהבי הצילום בכלל: הטשטוש. באם ננסה לאפיין באופן די פשטני את הסיבות בגללן אנחנו נאלצים ללחוץ על כפתור ה- delete, נגלה כי ניתן לחלק אותן למספר קטגוריות: תמונות ש"התפספסו" בשל תזמון גרוע, תמונות בהן מנגנון האוטופוקוס החליט לערער על ההיגיון הבריא, תמונות שהחשיפה הלא נכונה שלהן גוברת על כל יכולות ההצלה שלנו בתהליך העריכה, ותמונות בהן כמות הטשטוש אינה מאפשרת לנו להגדיר את הפריים כ"מוצלח". ניתן להוסיף לרשימה הזו גם פריימים שצולמו בטעות, דימויים בהן התיחום והקומפוזיציה נוטים לערער על גיאומטריה אוקלידית (ולא במובן הטוב של הביטוי) ותמונות נטולות נרטיב ומשעממות במיוחד. אבל כפי שכבר אמרתי קודם לכן: היום הייתי רוצה להתרכז דווקא בסוגיית הדימויים מטושטשים…

המשך קריאה המילון הקצר לטשטוש או "כל מה שרציתם לדעת על מיקרו-וויברציות"


כמה מגהפיקסל צריך כדי להחליף חיישן אחד או "? When enough is enough"


אין זה סוד כמוס שהרזולוציה ה"אמיתית" של המצלמות שלנו איננה נמדדת במספר המגהפיקסלים אשר נשמרים לתוך קובץ הפלט הסופי. נוסף על כך, אלא אם כן המצלמה שלכם מצוידת בחיישן מיוחד (כפי שהדבר קורה במצלמות לייקה monochrome, גב דיגיטאלי IQ3 Achromatic או חיישן FOVEON הנמצא במצלמות SIGMA) – חלק לא קטן מכלל המידע שמגיע מהחיישן מהווה אינטרפולציה זו או אחרת. לצד אינרפולאציית הצבע, האחראית על שיוך ערכי צבע לפיקסלים ויצירת ערוצי הצבע הראשוניים (RGB) שבדימוי הסופי, גם חלק מהמידע הנושא בתוכו את ערכי ה- LUMA "אובד", או עובר התמרות כאלו ואחרות בדרכו להפוך מן ההיטל האופטי לקובץ הנשמר על גבי כרטיס הזיכרון. בפוסט שלפניכם – הייתי רוצה להקדיש מספר שורות לכל התהפוכות הללו ולהסביר לכם למה בדיוק ניתן לצפות מהמצלמות שלכם ומתי צריך לדעת לפרוש ממרוץ החימוש המעייף הזה, אשר שם לו למטרה למכור לנו את החיישן עם הרזולוציה הגבוה ביותר…

המשך קריאה כמה מגהפיקסל צריך כדי להחליף חיישן אחד או "? When enough is enough"


Benro ProAngel FPA49A או "קומפקטי אינו בהכרח אומר קל"


לאור השדרוג האחרון שלי נתבקשתי על ידי היבואן לכתוב מספר מילים על המוצר, וכך מצאתי את עצמי מקדיש זמן מה לסקירה הקצרה שלפניכם. ובעוד שכמצופה מההתעסקות עם כל צעצוע חדש – אני מאוד מתלהב מהחצובה הקטנה הזו, הסקירה שלה עדיין תתבצע באופן מחמיר ומקפיד, כלומר בדיוק כפי שהייתי מתייחס לכל מוצר צילומי המגיע לידיים שלי. בכל אופן, ראו בזה גילוי נאות, אך לא קידום מסחרי של מוצר הנסקר על פני החצובות האחרות. כבר יצא לי להזכיר מספר פעמים בעבר כי אינני מאמין בקיומו של ה"מוצר הצילומי המושלם" וכי על כל סגולותיו של מוצר או אביזר זה או אחר – מתלוות גם החסרונות. הייתי מאוד רוצה לקוות שהוא קיים, לשאוף אליו ולחכות לו, אבל כמו העניין עם סנטה קלאוס – גם על האכזבה הזו מתגברים בשלב מסויים. ובעוד שחלק מאיתנו יוצא לסמינרים של זן בודהיזם כדי ללמוד לחיות עם התובנה הזו, עושה רושם שישנו גם החלק האחר, שאינו מוטרד כלל וכלל מתכונות כאלה ואחרות המסוגלות להוות את גורם "מחריב המסיבות" עבור הצלמים ה"ייקיים". זה די פשוט: מה שעובד טוב עבורכם יכול שלא לעבוד עבור אחרים. טעמו האישי ורף הדרישה כלפי ציוד הצילום של כל אחד ואחד מאתנו – שונה…

המשך קריאה Benro ProAngel FPA49A או "קומפקטי אינו בהכרח אומר קל"


פוטנציאל טכנולוגי שירד לטמיון או "למה המושלם הוא אויבו המושבע של הטוב מאוד"


בפוסט הזה הייתי רוצה לדבר עמכם על מוזרויות שוק הצילום – המקרים הללו בהם טכנולוגיות מבטיחות או מהפכניות פתאום מאבדות את מעופן, נעלמות מהמוצרים וגומרות בבוידעם של מחלקות הפיתוח או בווויטרינות זכוכית של מסדרונות מחלקות השיווק של היצרנים, כמזכרות העבר המספרות את סיפורי הגדולה והמורשת. מעין חרבות סמוראים שכאלה, אשר היוו את השילוב בין מכונות הרג מרהיבות לבין יצירות אומנות של ממש, וכעת נכלאו במוזיאונים או באוספים פרטיים כאלמנטים עיצוביים שאוספים אבק.כל תחום המערב בתוכו אספקט טכנולוגי, יהיה זה צילום, מחשוב או תעשיית הרכבים – חווה כיום תאוצה מסחררת. טכנולוגיות מהפכניות קמות, מכתיבות את כיוון השוק ואז מפנות את מקומן לטכנולוגיות חדשות יותר. זהו מאפיין בולט ובלתי נפרד מהתקופה בה אנחנו חיים, ולפחות עד שאנושות תגיע למיזוג סינרגטי – נראה שכך הדברים ימשיכו עוד עשרות רבות של שנים. ובעוד שאינני יכול למנות את עצמי בין מתנגדי המהפכה הטכנולוגית, בחלק מן המקרים לא נותר לי אלא להזיל דמעה גברית על יישומים כאלה ואחרים אשר לאט ובשקט פינו את הבמה לטכנולוגיות חדישות יותר. על חמש טכנולוגיות שכאלה אנחנו נדבר בפוסט הזה…

המשך קריאה פוטנציאל טכנולוגי שירד לטמיון או "למה המושלם הוא אויבו המושבע של הטוב מאוד"


קושיה קטנה בדבר ה"בחירה של המקצוענים" או "מעשה בצלם אחד ומספר מצלמות שונות"


אני מרגיש שחפרתי לכם מספיק עם הטקסטים הטכניים במשך החודש האחרון (ואם לא שמתי לב לכך קודם לכם, אזי שקיבלתי רמזים…( אז הפעם, בפוסט השבועי שלנו נדלג באלגנטיות על נושאים טכנוקרטיים, ובמקום ננסה להתרכז בדילמות המוסריות של הצלמים. לא, לא מהסוג של "האם לעשות שימוש מחדש בקובע שכבר הושמש עשרות פעמים לפני כן?", אלא בדילמה הקיומית של בחירת הציוד האולטימטיבי. בהחלט יכול להיות כי לא תמצאו בפוסט הזה פנינות חוכמה נסתרות או איזה מידע גנוז, אבל לפחות תכירו את אחד הצלמים השנויים במחלוקת ואולי גם המודעים ביותר למדיום הצילומי (לפחות בעיניי) שאני יכול למנות. מוכנים? הבה נתחיל…

המשך קריאה קושיה קטנה בדבר ה"בחירה של המקצוענים" או "מעשה בצלם אחד ומספר מצלמות שונות"


מה לימדה אותי תקופת הטירונות של עבודה עם סרטי צילום


היום אני הולך לחלוק עמכם כמה תובנות אישיות שמלוות אותי תקופה די ארוכה, בערך מאז תחילת העבודה שלי עם המדיום הדיגיטאלי – חלקן עלולות להיות שנויות במחלוקת, חלקן לא באמת הולכות לשנות או להפוך את סדר היום שלכם, וחלקן ייגרמו לכם לראות את המדיום הצילומי באור אחר. העניין הוא שחונכתי וגדלתי על עקרונות העבודה עם המדיום האנלוגי: סרטי צילום, פולארויידים, דנסיטומטריה, פיתוח ועבודה בחדר החושך וכמובן הדפסת הדימוי באופן אופטי. אולם היקום משום מה החליט לתזמן את ההיכרות שלי עם המדיום בדיוק בנקודת הזמן בה הדיגיטציה החלה להשתלט על השוק הצילומי בצעדי ענק. ובעוד שאני לא יכול לומר שאני מצטער על המעבר המוחלט שלי למחוזות הדיגיטאליים – אני בהחלט מתגעגע לחלק מהתכונות של סרטי הצילום (ולאדי הפורמאלין שיוצאים מארונות הייבוש ברגע פתיחת הדלת) אשר אבדו או חמקו מתחת לרדאר של הצלמים בעשור האחרון. ובדיוק על כך הייתי רוצה לדבר אתכם היום…

המשך קריאה מה לימדה אותי תקופת הטירונות של עבודה עם סרטי צילום

עדכנו את הנהלת האתר בדבר שגיאת כתיב

הטקסט הבא יישלח להנהלת האתר :