לעבור לתוכן


Frequency Separation או "על אור, עור ומה שביניהם"


אזהרת מסע – גם בפוסט הזה אנחנו הולכים לצלול עמוק-עמוק לתוך נבכי הפוטושופ, ונבצע בו מעשים – כלומר תהליכי עריכה מתקדמים. אז אם יש לכם משהו להגיד שמתחיל במילים "צילום טהור", ממשיך או מסתיים בהן – אנא, הוציאו את זה כאן ועכשיו, ופנו מקום לכל הטריקים החשובים שנגלה (כי עם כל ההערכה לדינוזאורים שביניכם, בין אם נרצה בכך ובין אם לא – את מרחב העבודה של "חדר החושך" החליף המחשב האישי. אפילו בדימויים שמקורם עדיין מתבסס על הלידי כסף ואמולסיה, ולכן – אם אינך יכול להביס אותם, גלה איך הם עובדים)…

המשך קריאה Frequency Separation או "על אור, עור ומה שביניהם"


"דברים שרואים מכאן" או הפער בין חזון למציאות


אתחיל בווידוי קטן – אני מצלם הרבה פחות ממה שהייתי רוצה לצלם. חלקית בשל היעדר הזמן, חלקית בשל היותי מופנם (זו הסיבה לכך שאני מעדיף לעסוק בצילום "מודלים" שלא זזים, לא מדברים ולא יוצרים איתי קשר עין תוך כדי) וחלקית בשל היותי בררן. ייתכן והתכונה האחרונה היא מעין צלקת מלימודים אקדמיים שהצליחו משום מה לגרום אצלי לתגובה הפוכה מהמצופה ולדכא בי את תענוגות ה"צילום הבלתי אמצעי". ייתכן וסתם המצאתי לעצמי תירוץ שיפטור אותי מהמאמץ ויאפשר לי לוותר על הזדמנות צילומית בקלות. כך או כך – אני מעדיף להסתגר בסטודיו מאולתר בניסיונות להרים מיקרו-הפקות מורכבות שמאתגרות אותי מבחינה טכנית, במקום לצאת לרחוב עם מצלמת קומפקט קטנה ולהקליק לכל עבר…

המשך קריאה "דברים שרואים מכאן" או הפער בין חזון למציאות


Blend If או "כיצד להעמיק את הצללים ולהדגיש את הבוהקים בלי לגעת ב Сurves ?"


רובכם בודאי יודעים שיש לי סיפור אהבה ארוך ופורה במיוחד עם פוטושופ. אני רוצה לחשוב שזה הדדי – אני קונה לו פרחים ליומולדת, מכין קפה בבוקר, אפילו קורא לו "מאמי", והוא משתפך כולו ועוזר לי לעבד תמונות יפות. אני כל כך כרוך אחריה כי הורסטיליות של התוכנה הזו ממשיכה להדהים אותי בכל פעם מחדש. מה שהכי מלהיב אותי הוא התפתחות מערכת היחסים בינינו, ובעצם של כל צלם שעובד עם התוכנה הזו: ככל שאנחנו מרגישים יותר בטוחים בעצמנו ומרחיבים את ארסנל הטריקים והשטיקים שמשמשים אותנו לעריכה – כך נפתחות לנו דלתות חדשות בכלי התוכנה, ואנו מגלים גישות חדשות ודרכי פתרון נוספות להתמודדות עם הדימוי הדיגיטאלי. למען האמת ניתן לומר את אותו הדבר גם לגבי כל תהליך למידה (בתנאי שהתהליך מהנה כמובן): תחילה אנו לומדים לצייר קו ישר המחבר בין נקודה א' לנקודה ב', ורק לאחר זמן מה מגיעים לתובנה כי מבעד לפתרון ה"קו הישר" – ישנם עוד אינספור דרכים לחבר את הנקודות. כמו למשל לקפל את הדף ולהצמיד את הנקודות יחד…

המשך קריאה Blend If או "כיצד להעמיק את הצללים ולהדגיש את הבוהקים בלי לגעת ב Сurves ?"


Light Science & Magic: An Introduction to Photographic Lighting (5th Edition)


Light Science & Magicרבותי! באופן די ודאי ניתן לפסוק כי הספר הזה הוא אחד מן הספרים הקנוניים וחשובים ביותר לצלם אשר מנסה ללמוד להתמודד עם אור ותאורה. ראו בו אחד מספרי חומש. באמת. 329 עמודים (לא להירתע, יש גם תמונות ואילוסטרציות ברורות) של הסברים מקיפים ומשכילים על "איך" ו"למה" האור מתנהג כפי שהוא מתנהג במונחים של פיזור, שבירה, השתקפות ועקיפה. אולם השיח אינו מתמקד אך ורק בתכונות האור עצמו, אלא גולש גם לתכונות פיזיקאליות של משטחים קשים או מאתגרים לצילום וכן סוגי מקורות התאורה. תהיתם אי פעם כיצד מצלמים זכוכית? משטח מתכת מלוטשת? אובייקטים מצופים בלכה? רפרודוקציה של תמונות שמן? ניסיתם להבין כיצד להיפטר מהשתקפויות מקור התאורה במשקפיים במהלך צילומי פורטרט? יצא לכם לשבור את הראש כיצד לצלם "שחור על גבי שחור"? הספר הזה – יענה לכל השאלות הללו בצורה מאוד ברורה ומקיפה! המלצתי האישית: אם לא תשרדו את הקריאה של כל 329 העמודים – נסו לשנן לפחות את הפרק Family of Angles. האמינו לי – אתם עוד תודו לי על כך!


כמה מילים על עקיפה ולמה אי אפשר "לעקוף" אותה.


באמת שהייתי גרוע בשיעורי פיזיקה בבית ספר תיכון. בשיעורים בכיתה העדפתי לישון, לשקוע בקריאה של "תשעת נסיכי אמבר" מאת רוג'ר זילאזני, לתקוע קבלים בשקעי חשמל ולהסריח את הכיתה בריח של אלקטרוליט שרוף (נסו ותיהנו), בקיצור – כל דבר העולה על הדעת כדי לבדר את עצמי ולהעביר את הזמן. כנראה מדובר באי סבילות נרכשת למספרים צפופים, כי כל פעם בו אני נתקל במשוואות על הדף – פוקד אותי התקף פיהוקים חזק במיוחד. עד ש…

המשך קריאה כמה מילים על עקיפה ולמה אי אפשר "לעקוף" אותה.


הערמת פוקוס, עומק שדה, עקיפה ותרגול זן בצילום.


לפני זמן מה כתבתי פוסט המפרט את הפויילנשטיקים שניתן לבצע על מנת להגיע לעומק שדה כמעט אינסופי. אולם כמו בחיים האמיתיים ,למי שמכיר את הבדיחה על ההבדל בין הבחינה התיאורטית לפרקטית (וגם למי שלא…), מדובר בדוגמא מייצגת למדי: מבחינה תיאורטית העסק די ברור. אם צלם מעוניין לקבל תמונה חדה של, נאמר, שקיעה כפרית יפיפייה מאופק לאופק, קימורי הדיונות הרכות של המדבר, חמוקי הגלים המתנפצים אל המזח (בקיצור, תלוי אם קראתם את עגנון או שלו לאחרונה), כל שעליו לעשות גדי לנצל באופן מירבי את עומק השדה הוא…

המשך קריאה הערמת פוקוס, עומק שדה, עקיפה ותרגול זן בצילום.


על Polarizer-ים, אור מקוטב וקיטוב מוצלב


האור הוא המלווה הצמוד ביותר של הצלם, לטוב ולרע. הוא הסנצ'ה פנצ'ו שלו, עדר הכבשים של האלכימאי, הלואיס של סופרמן (ואני די בטוח שלכל אחד מאלו היה רגע בזמן שבו המלווה הזה דווקא די הקשה על חייו). מעצם כך – כדאי לנו לפתח מודעות יתרה (ואף מוקצנת) לכלל תכונותיו (ה"אופי", הכיוון, טמפרטורת הצבע ויחסי הבהירויות (ניגודיות)) כדי ללמוד לזהות אותו, לפתח איתו מערכת יחסים מכבדת, ואם נסתכל על זה מנקודת מבט קצת רוחנית (במלעיל) – ללמוד לעבוד איתו, במקום להלחם בו. ובעוד שאנחנו יכולים (עד גבול מסוים) לסמוך על "מרווח הטעויות" ותיקון שבדיעבד שמאפשר לנו השימוש בקבצי RAW, בחלק מן המקרים אנו בכל זאת נדרשים לבצע התערבות אקטיבית, על הסט, בזמן אמת, שאינה מסתכמת אך ורק בלחיצה על כפתור הצילום. כך, למשל, אנו נאלצים לעתים למדוד את הפרשי הבהירויות בפריים בעזרת מד-אור, לדאוג לשנות את "אופי" התאורה ואף להיעזר במסננים חיצוניים במקרים מסוימים. אי לכך – אין זה סוד כמוס שבתיק הציוד של כל צלם שמכבד את עצמו – ניתן למצוא גם ערכת פק"ל של פילטרים כאלה ואחרים שמסייעים לנו במלאכה הזאת – הפילטר המקטב הוא אחד מהם.

המשך קריאה על Polarizer-ים, אור מקוטב וקיטוב מוצלב


Flash-Meter וידידו הכרטיס האפור, או "רק גוון אחד של אפור"



מדיום הצילום עבר תהפוכות רבות במהלך 200 שנים מאז הופעתו. שירים יד מי שלא מכיר לפחות אחד מאלו: אינסטגרם, סלפי במעלית, פוטאג' GOPRO של גלישת סקי במהלך החופשה המשפחתית, אלבומי "סבתא" שמודפסים היישר ההמכשירי הסמארטפון ודומיהם. אולם יחד עם זאת (ועל אף הפיתוחים המרהיבים בתחומי שדות האור ו- Photon Imaging (מבטיח לכתוב כמה שורות על הטכנולוגיה המרתקת הזו בעתיד הקרוב) – מרבית הכלים הצילומים שלנו עדיין מסתמכים על אותם העקרונות שליוו את התחום מזה מאתיים שנה. חלק מהם נראים לנו אנאכרוניסטיים למדי אך עדיין לא נמצא להם תחליף הולם, חלק אחר שינה פאזה או עבר תהליך אבולוציוני כזה או אחר אשר משפר ומשנה את תכונותיו אך לא את עקרון הפעולה – וחלק פינה את הבמה לכלים יעילים יותר. היום הייתי רוצה לדבר איתכם על שני כלים אשר הצליחו "לשרוד" את המהפכה הדיגיטאלית ועדיין ממשיכים ללוות אותנו, למרות שאנחנו כבר כמעט ולא מרגישים שהם נחוצים לנו: ידידנו ה Flash-meter ועוזרו הנאמן הכרטיס האפור.

המשך קריאה Flash-Meter וידידו הכרטיס האפור, או "רק גוון אחד של אפור"


כיצד לא "לסמוך על סמוך" או טכניקת הישרדות במהלך עבודה עם צגים לא מכויילים


ברוח חג הפסח המגיע עלינו לטובה, כנגד 4 צלמים דיברה התורה המתייחסת לעבודה יעילה בניהול צבע: הצלם שמקפיד להשתמש במסך איכותי ומכויל, הצלם שמקפיד לקחת בעירבון מוגבל את מה שהוא רואה על צג המצלמה, ועוד שניים שלא השכילו לעשות לא את זה ולא את זה (מהם אחד עבד שעות על עריכת צבע מול המחשב, והאחר אפילו לא ידע לשאול מאיפה להתחיל). אם אתם שייכים, ולא רק סמלית וברוח החג, לקבוצת הצלמים שלא השכילו וכיוצא בזה – תבוא על ראשכם כמות לא מבוטלת של כעסים, תסכולים ושעות עבודה נוספות בשלבי העריכה. כדי לצמצם את כמות המכות – אציג בפניכם דרך בה ניתן להתמודד עם התסכול (למעט השתתפות בסדנה לעצבים) ולהגיע לתוצאות עקביות ואיכותיות במהלך עריכת החומרים אפילו אם אין ברשותם מסך EIZO בעלות של שבעת אלפים שקל וצפונה, או במקרים בהם לצג המצלמה שלכם ישנה חוות דעת משלו לגבי הבהירות והצבעוניות של הדימוי שזה עתה צילמתם…

המשך קריאה כיצד לא "לסמוך על סמוך" או טכניקת הישרדות במהלך עבודה עם צגים לא מכויילים


על קביים, אינטרפרטציה אישית ופוטושופ


אנחנו חיים בעידן מרתק מכל כך הרבה בחינות… לצד עושר הכלים שעומד לרשותו של זה המתקרא צלם, צצו להם לא רק כל מיני “פייקים” (עזבו פייק ניוז, הרבה לפני ה”פייק ניוז” כבר היו לנו “פייק סצינות”, “פייק תצלומים” וגם “פייק שערוריות” שעלו בעקבותיהם), אלא גם שלל אביזרים שהופכים כל אחד לצלם, בלי למצמץ: כל זב חוטם עם סמארטפון נעשה צלם פורטרטים בפוטנציה, ואת השאר כבר יעשו הפילטרים של אינסטוש, או VSCO או כל דבר אחר שיבוא בעקבותיהם. הצילום והתמונות בכל מקום: הם מקיפים אותנו מכל כיוון, הם חלק בלתי נפרד ממה שנקרא "תוכן" – שפעם היה לפחות בחלקו הגדול טקסטואלי, והיום, הו היום כל כך קל וכל כך מתחייב לייצר תוכן ויזואלי (כי אחרי הכל – “אמל"ק” אורב מעבר לפינה), שהויזואלי בכל מקום. אני לא זוכר באיזה ספר קראתי את סיפור האימה שבו הגיבור נמלט מעולם מלא בפרסום אגרסיבי לבית הכסא, ושם הפרסומות מחכות לו על גבי נייר הטואלט, אבל זה היה לגמרי ספר משנות ה-90 שניסה להגזים, ואנחנו לגמרי שם: מזמן הפכנו מצרכני "טקסט" לצרכני "וויז'ואל" ופייסבוק, פינטרסט, וגוגל שוקדים רבות כדי להאכיל אותנו בכפית לא ב"טרה" אלא ב"פטא" או אפילו "יוטא"-בייטים של דימויים…

המשך קריאה על קביים, אינטרפרטציה אישית ופוטושופ

עדכנו את הנהלת האתר בדבר שגיאת כתיב

הטקסט הבא יישלח להנהלת האתר :