לעבור לתוכן

הצגת הארכיון עבור חודש : פברואר2016


6 טכניקות פשוטות שזוכות להתעלמות מוחלטת או "המפגש עם Captain Obvious"


כולנו מכירים את הא-ב של יסודות הצילום: אני ה- ISO, לא יהיה לך צמצם אחר על פני, לא תסגור התריס לשווא, לא תחמוד מצלמת רעך גם אם היא של המותג המתחרה. חלקנו גם מכירים את הסודות הכמוסים של מעמקי התפריטים של מצלמות ה SLR שלנו, וחלק ממש (אבל ממש) קטן מאיתנו – בקיא גם בנושאים אזוטריים כמו "קומפוזיציה", "עומק שדה" ו"אופי התאורה". טוב, טוב, סתם התבדחתי – אתם יכולים להניח את העגבניות הרקובות.. הן נורא יקרות עכשיו בסופר ואשתי מרשה לזרוק עלי רק תוצרת אורגנית. מה שהתכוונתי לציין הוא שמסיבה מסוימת גם צלמים מנוסים ומוכשרים נוטים להתעלם מ ה"פויילישטיקים" הטכניים, הקטנים והבסיסיים שמסוגלים להפוך את חיינו כצלמים לקלים הרבה, הרבה יותר. קחו עפרון ופתקית צהובה – סכמו והדביקו על המקרר. או על המסך. או על כל דבר שנמצא לכם מול העיניים חלק ניכר מהזמן.

המשך קריאה 6 טכניקות פשוטות שזוכות להתעלמות מוחלטת או "המפגש עם Captain Obvious"


הצד האפל של התאורה הרציפה או בפנסי LED כמקור תאורה אלטרנטיבי


leds

אני אוהב הייפים (hypes). יש משהו סוחף בלהתבונן בהמוני אנשים נוהרים לקראת משהו מסוים, יוצרים מערבולות קטנות וסופות חול בדרך וממלאים את האוויר בחשמל סטטי מתפצפץ. זה נחמד. אם הייתי מכליל הייתי מניח ש"הייפ" נוצר כשיותר מדי אנשים רואים יותר מדי יתרונות ופחות מדי את החסרונות. בואו ניקח את פנסי ה LED כמשל: פתרונות תאורה רציפה ניידים – לעומת פתרונות הלוגן נייחים: פנסי LED קטנים, קלילים וקומפקטיים, לעומת הלוגנים גדולים, כבדים ומסורבלים; פנסי LED בעלי תצרוכת חשמל נמוכה – לעומת פתרונות אחרים הדורשים הזנת מתח תובענית יותר. היות וזה נשמע טוב מדי (ובתקופה האחרונה גם זול במידה סבירה), אני מזמין אתכם לגלות את הצד האפל יותר של העניין, תרתי משמע כנראה. הצטיידו בפנס…

המשך קריאה הצד האפל של התאורה הרציפה או בפנסי LED כמקור תאורה אלטרנטיבי


על היפאנים, הגרמנים ומה שביניהם – או "ההיסטוריה הקטנה של האוטופוקוס"


יש שאלות שכשאתה שומע אותן – ברור לך שמנסים להבין בן כמה אתה, או לפחות לדור של איזו אות ABC אתה שייך. מי הסולן של קווין, למשל, או מה הקשר בין עיפרון לקלטת שמע. בתחום הצילום אפשר להשתמש בשאלת הטריוויה "מתי התחילו להשתמש במנגנון האוטופוקוס ואיזו חברה המציאה אותו?" כדי להבין אם האדם שמולך עדיין קשר אסימונים לשרוכי הנעליים. כמו כל דבר טוב שנמצא בסביבה הרבה זמן, גם מנגנון האוטופוקוס עושה רושם כאילו היה איתנו מאז ומעולם. בפועל, זה היה לפני כ 40 שנה, מה שבאמת נחשב כמו חצי נצח בעולם הצילום (יש לי אפילו כמה חברים שזכו לראות את הפלא במו עיניהם – אני מוציא אותם מהפורמלין מדי פעם). ולמרות שכל דור חדש של מצלמות שיוצא לשוק מתאפיין בשיפורים ברגישות חיישן האוטו פוקוס וכמות נקודות הפוקוס שבו, התחושה שלי היא שאין מספיק הערכה כלפי המנגנון הזה, והוא זוכה ליחס מעליב של פיצ'ר מובן מאליו. בפוסט הנוכחי הייתי רוצה להוציא את הצדק לאור ולתת לו את תשומת הלב המגיעה לו.

המשך קריאה על היפאנים, הגרמנים ומה שביניהם – או "ההיסטוריה הקטנה של האוטופוקוס"


הקרב הגדול על מפתחי הצמצם: או האם f/1.2 עדיף על f/1.4 ?


מיתוסים. הם נמצאים סביבנו כל הזמן, קלילים כמו עננים ומטעים כמו צמד המילים "חופשת בחינות". מזה עשרות שנים רווח לו ללא מפריע בקרב שוחרי הצילום מיתוס, כי עצמיות (עדשות) בעלות מפתחי צמצם גדולים יותר כגון f/1.4, f/1.2 ואף f/1.0 – בהכרח יניבו תוצאות חדות ואיכותיות יותר (בהשוואה לעצמיות זהות בעלות מפתחי צמצם f/1.8 או f/2.8). אחרי שהוציאו את מיטב כספם על השדרוג לעדשות מסוג כזה, מגלים מרבית הצלמים כי התוצאות המתקבלות רחוקות מלהיות מושלמות כפי שציפו. מאוכזבים, הם פונים לעצה ברחבי האינטרנט ומגלים שהם לא לבד. מרבית הדעות ברחבי הפורומים באינטרנט מתחלקות ל 2 מחנאות: ישנם המאשימים את היצרנים או את ה"כיול" של העדשות במחדל, וישנם הטוענים כי האשמה העיקרית היא המצלמה (או ליתר דיוק החיישן) ולא העצמית. כמו בכל ויכוח טוב – שניהם צודקים, ולו באופן חלקי. במאמר זה אצא למסע צלב קטן משלי נגד מיתוסים נפוצים על עדשות מהירות (ביטוי מתקופת ראשית הצילום המתאר עדשות בעלות מפתחי צמצם גדולים מהרגיל)…

המשך קריאה הקרב הגדול על מפתחי הצמצם: או האם f/1.2 עדיף על f/1.4 ?


על סטיות במערכות היחסים בין גוף לעדשה – Tolerance


למי שקרה המצב הבא, להרים יד: אתם מלווים עדשה לסיבוב מחבר או מחליפים גוף מצלמה, והכל נראה בסדר… עד הרגע בו אתם פותחים את התמונות במחשב ומגלים (מוזיקת סרטי אימה מתנגנת ברקע) שלמנגנון הפוקוס הייתה דעה משלו לגבי המיקום הנכון של מישור המיקוד. אתם מחווירים. שערה לבנה חדשה מבצבצת מעל הרקה. בבהלה אתם מחזירים את הכרטיס למצלמה, מדליקים את פונקציית תצוגת נקודת הפוקוס במסך Playback, מחווירים עוד קצת ומגלים שהנקודה דווקא ישנה והיא יושבת בדיוק במקום בו השארתם אותה, רק שמישור הפוקוס בפועל – לא תואם את מיקום הנקודה…

המשך קריאה על סטיות במערכות היחסים בין גוף לעדשה – Tolerance


על "רעש", "גרעיניות" וכל מה שביניהם…


אני יכול להמליץ על מספר תירוצים שימושיים להפסיק את מערכת היחסים עם המצלמה שלכם לטובת אחרת. הצבע שלה יצא מהאופנה. אתם לא בכושר ונתפס לכם השריר כשאתם עובדים איתה. יש לכם יום הולדת ואם לא תערכו מגבית למצלמה חדשה תקבלו שוב המון בגדים. או, רחמנא ליצלן, קרם ידיים. אלו יופי של תירוצים לעומת "אבל ה- ISO של המצלמה הזאת מגיע רק ל 6400" או "אני לא מרוצה מהצורה בה המצלמה מסוגלת להתמודד עם רגישויות מעבר ל 1600". בפוסט הנוכחי כמה מילים על גרעיניות, ומה שעלה בגורלה, ובגורל הצילומים שאנחנו מקבלים, כשעברנו לצלם בדיגיטל.

המשך קריאה על "רעש", "גרעיניות" וכל מה שביניהם…

עדכנו את הנהלת האתר בדבר שגיאת כתיב

הטקסט הבא יישלח להנהלת האתר :