לעבור לתוכן

הצגת הארכיון עבור חודש : מאי2016


הצבע החמקמק חלק ב' – או "על Profiling ושאר ירקות"


profiles_part2

פעם, לפני די הרבה זמן, היו אנשים בעלי הלך מחשבות מסקרן מסתובבים בסמטאות החשוכות של העולם – מהסוג שמעלה עשן מתוך מקטרת בלילה אנגלי גשום. בזמנן של קלאסיקות כמו "ג'ק המרטש" ואחרים מסוגו, הייתה חשיבות, זוהר ואפילו סקס-אפיל לתפקיד הפרופיילר – אותו מומחה, חמור סבר ושתקן כמו שאני מתאר אותו, חמוש בחוש הומור ציני, שתפקידו היה לבנות פרופיל פסיכולוגי יחידני על החשוד אשר מתאר דפוסי ההתנהגות, ההרגלים והלך הרוח של אותו האדם על סמך הממצאים והניחושים המושכלים. לכו אחורה, הרבה אחורה, לפני משחקי הכס, לפני ד"ר האוס – הייתה בטלוויזיה סדרה בשם "פרופיילר" (בחיי אני מרגיש זקן…), בדיוק על העניין הזה. לעתים העבודה של המוזרים הללו חוסכת זמן וכסף, וצופה את הנולד ברזולוציה של צבע התחתונים ואחוז החלוקה בין הקפה לחלב בכוס שתהיה בידו של החשוד כשהוא ייפתח את הדלת לשוטרים. ולעתים לא… בכל אופן, הסיבה לכך שהתחלתי מתיאור ה"פרופילאות" – כי הנושא העיקרי שאנחנו הולכים לדבר עליו בפוסט הזה יהיו פרופילים, וליתר דיוק פרופילי מצלמות. אם פספסתם את החלק הראשון של הכתבה – אני מציע לכם להתחיל את הקריאה ממנו, ובמקרה שכבר קראתם ואתם סקרנים לדעת איך אפשר לשחק קצת עם הפרופילים – הבה נתקדם…

המשך קריאה הצבע החמקמק חלק ב' – או "על Profiling ושאר ירקות"


מצלמות פרנקנשטיין עם פוטנציאל של גיבורי-על


FRANKENSTEINS2

לאלו מכם שפספסו את המהומה סביב השקת ה Leica Typ.262 אזכיר כי לפני זמן מה חברת היצרן האגדית הנקראת במחוזותינו "לייקה", השיקה מצלמה דיגיטלית חדשה ולה אין מסך. בכלל. כן-כן – מצלמה דיגיטלית ללא זכר לצג. עצם העובדה הזאת הולידה שרשורים שלמים בפורומים ובאתרי צילום כאשר (כפי שהדבר קורה בדרך כלל) הקהילה התחלקה לשני מחנאות: אלו הטוענים כי צלם המצלם במצלמת ריינג'פיינדר (ובייחוד בלייקה) לא צריך להיעזר במסך, ואלו שראו בכך שערורייה וסימן לסוף העולם המתקרב. באשר לי – אני בוחר להישאר אמביוולנטי, היות והיעדר הצג אינו מפריע לי, בייחוד כשמדובר במצלמות שלא נבנו להיות "כלי עבודה וורסטילי". במקום לפרט את דעתי על חוסר המסך והשפעותיו על תנודות האקלים, הייתי רוצה לנצל את התקרית ולכתוב כמה שורות על מצלמות "פרנקנשטיין" – בנות כלאיים למיניהן שהפתיעו את קהל הצלמים במהלך העשור האחרון והביאו אחריהן צונאמי של מלל באתרי הביקורות כפי שהדבר קרה עם הלייקה המדוברת…

המשך קריאה מצלמות פרנקנשטיין עם פוטנציאל של גיבורי-על


הצבע החמקמק – חלק א’ או "על מהות הבעיה וזרימת העבודה"


profiles2

פעם נוספת אני מוצא את עצמי חוזר לנושא הכאוב של הצבע, היות ואני פשוט לא מפסיק לשמוע צלמים וותיקים כחדשים, מתלוננים על נראות הקבצים שלהם. אניני הטעם שבין המתלוננים על מר גורלם, בוחרים להתרכז בנושאים אזוטריים כמו מהימנות הצבע, בעוד ש"גזעני המצלמות" מאמצים ללקסיקון שלהם מונחים בסגנון "צבעוניות של ניקון/קנון/סוני". המכנה המשותף לשניהם, כפי שהבנתם, הוא חוסר שביעות הרצון מהדימויים שמפיקות המצלמות שלהם. אל תנסו להכחיש – גם על הכתף השמאלית שלכם יושב לו גמד קטן ואובססיבי שחוזר בלחש על מנטרה "צהוב/אדום/כתום/ירוק מדי!" בכל פעם שאתם מעלים קובץ בתוכנת העריכה. הפוסט הבא יהיה הראשון בסדרת הפסיכותרפיה לצלמים בכל הקשור לנושאי הצבע. בסופו של תהליך הכולל מספר טיפולים (כלומר, כתבות), תגלו כיצד לשלח את הגמד המרושע לחופשה בקפריסין ולחיות באושר ועושר, מבלי לשדרג את המצלמה או לעבור למחנה האויב. מוכנים? בואו נתחיל…

המשך קריאה הצבע החמקמק – חלק א’ או "על מהות הבעיה וזרימת העבודה"


כמה מילים על הטווח הדינאמי


DR

נושא הטווח הדינאמי מעסיק את קהל הקוראים של אתרי הצילום למיניהם מזה עשור שלם, וכיום וניתן למצוא שרשורים ארוכים של דיונים עקרים כמעט בכל פורום הקשור בצורה זו או אחרת לתחום הצילום. במאמר שלפניכם ננסה להבין למה הנושא הזה מעסיק כ"כ את הקהילה הצילומית ומה האמיתות שעומדות מאחורי ביטוי זה.

המשך קריאה כמה מילים על הטווח הדינאמי


Dust in the wind או "מתי וכיצד לעשות אבק: המדריך המקוצר למשתמש"


dust

אבק. אחד האויבים המתועבים של הצלמים ועקרות בית פולניות (הובאה לידיעתי השמועה שגם של מרוקאיות). הוא רודף אותנו בכל מקום: בשטח עירוני בנוי, במדבריות, יערות ואפילו (!) בתוך תיק הציוד האטום שלנו, ולזה, אני חושש שאפילו לסטיבן הוקינג אין הסבר מדעי. הוא צומח ומתעצם בשקט בזמן שאתם ישנים, חודר לכל פינה וחור ומביא אושר לחמיות שזוכות להעביר אצבע על;המדף ולירות מבט מאשים. למרות שבמקרים בודדים האבק יכול דווקא לתרום לתחושת ה"עומק" ולבדל את האובייקט המצולם מהרקע (ועל כך כתבתי בפוסט העוסק בתאורה אחורית), הוא נוטה להקשות לנו על החיים ולהגיע למקומות בעייתיים: החל מהאלמנטים הפנימיים בעדשות, הבאיונט, בית המראה ומסך המיקוד וכלה בגומחת חיישן הואטופוקוס והחיישן הראשי עצמו. אז כפי שהבנתם מהכותרת – פוסט זה יעסוק בהתמודדות עם התקפי הפאניקה ובהנחיות לגבי מה וכיצד לעשות כשאתם אוגרים אומץ ומחליטים להעביר את הציוד שלכם ניקיון יסודי. אפשר גם אחרי שפסח נגמר.

המשך קריאה Dust in the wind או "מתי וכיצד לעשות אבק: המדריך המקוצר למשתמש"


תוכנת ה RPP: חלומו הרטוב של הקולוריסט או חלום הבלהות של משתמש הקצה


RPP AS A TOOL

כפי שציינתי זאת מספר פעמים בפוסטים הקודמים: קבצי ה JPEG ממצלמת אלפא 7 שלי – רחוקים מלהיות מושלמים. העיבוד הכבד ודחיסת הנתונים שמבצע בהם פרי דמיונם הקודח של מהנדסי סוני, בהחלט לא עושה להם חסד. מצד שני, אינני חסיד גדול של העבודה עם קבצי RAW. הדיסוננס הזה בין המציאות לאזור הנוחות שלי הביא אותי לצאת למסע בעקבות גביע הקודש, או ליתר דיוק – אחר תוכנת המרה מושלמת לקבצי ה- RAW של האלפא המודברת. היו אמנם רגעים בהם חשבתי לוותר על התהליך וליהנות מהיותי עצלן, המוקסם מהקלילות והאינטואיטיביות שבזרימת העבודה של Lightroom. אולם, מה שדירבן אותי בכל זאת להניח אוכף על הסוס שלי ולבקש מהכנסייה תקציב למסע אל הגביע, הוא היותי ספקן, מהסוג שמפקפק בכך שמנגנוני ההמרה של ACR ו Lightroom הם היעילים (או המדויקים) ביותר. כך, לאחר חודשיים של ניסויים מניסויים שונים ואינספור ניסיונות (לא נפגעו חיות חפות מפשע בתהליך, הכלב של השכנים שמעיר אותי באמצע הלילה עם הנביחות שלו לא נכלל בקטגוריה) הגעתי לכלי ה"אולי" פחות פופולארי, אבל כזה העונה על כלל הצרכים והדרישות שלי. ושמו בישראל: Raw Photo Processor או ה- RPP.

המשך קריאה תוכנת ה RPP: חלומו הרטוב של הקולוריסט או חלום הבלהות של משתמש הקצה

עדכנו את הנהלת האתר בדבר שגיאת כתיב

הטקסט הבא יישלח להנהלת האתר :