לעבור לתוכן


כמה מילים על HSS או "מה עושים כשמהירות SYNC מקסימאלית כושלת לספק את הסחורה?"


אחרי עשור של חוסר חדשות בתחום הפלאשים הניידים, עושה רושם שמישהו שם התעורר. למרות שמאחורי הקלעים אנשים חכמים וחרוצים עבדו על פיתוחים וחידושים (למשל על אופטימיזציה של אלגוריתמי ה TTL או ייעול המערכות) בתחום הזה כל הזמן, עד לפני בערך עשור – אף צלם שמכבד את עצמו ומתפרנס מצילום מסחרי לא היה מוכן לגעת במבזקים הניידים (Speedlights), אלא אם כן מדובר היה בצילומי שטח. במקומם, היו הצלמים מעדיפים לעבוד עם ראשי monoblock הישנים והטובים, "מרכזיות" ושאר ציוד "תעשייתי" אשר מלכתחילה יועד לסביבת סטודיו. אבל אז, בשלב כלשהו, לתוך העולם ההרמטי והנוח של צלמי הסטודיו נכנסו מר Mc`Nally ושות' וכללי המשחק השתנו.


מה שהוכיחו ג'ו מקנאלי ומספר צלמים הרפתקנים אחרים (אשר הפכו עם הזמן לשגרירי תחום ה- Strobism) – הוא שבהחלט ניתן לשמר את הפונקציונאליות של הסטודיו ב"שטח" בעזרת מבזקי speedlight שעובדים באופן אלחוטי, ואף להמשיך להשתמש בכל אותם אביזרי הריכוך והפיזור אליהם התרגלנו במהלך עבודה עם ראשי Monoblock. אפשר להגיד כי אותו הרגע היה למעין נקודת מפנה שהפיחה חיים חדשים בתחום המבזקים ה"ניידים" ואף הולידה סגמנט שוק חדש לחלוטין: אותו הסגמנט אשר מכיל בתוכו משדרים ומקלטים אלחוטיים התומכים בטכנולוגיית TTL, מחזיקים ומתקני חיבור לפלאשים, חצובות תאורה ניידות, אינספור אביזרי ריכוך ופיזור ואף מתאמים המאפשרים חיבור של אביזרי סטודיו לראשי מבזק ניידים וכן יחידות מבזק "ניידות" (שלא בדיוק נכנסות תחת ההגדרה speedlightמבחינת מימדים ומשקל, אולם קטנות יותר מראשי מונובלוק "רגילים") בעלות סוללות ליתיום-יון (במקום חיבור קבוע לחשמל) והספקים גבוהים (בין 200 ל- 600 וואט). אולם אני משוכנע כי אתם מכירים את ההיצע השוק היטב ובטח ובוודאי כבר הספקתם להתנסות בחלק מן הסחורה של Cheetah, Godox או Flashpoint בשלב זה או אחר.

מהו ה- HSS ולמה מצאתי לנכון להקדיש לו פוסט שלם? העניין הוא, שהוא קשור לנושא, אבל באופן מעט עקיף: ה- High-Speed-Sync, או ה- Auto FP במצלמות ניקון (חומק ממני ההיגיון למה לקרוא למשהו שכולם מכירים תחת השם HSS בשם אחר, אבל נו שויין…) היא טכניקה המאפשרת לצמד-חמד מבזק ומצלמה לעבוד במהירויות תריס גבוהות ממהירות הסנכרון (Sync speed) הנומינאלית ועדיין לקבל דימויים חשופים באופן עקבי ושווה בשטח כל הפריים (frame). למה זה חשוב ומהי ה- Sync speed? העניין הוא כדלקמן: במהירויות תריס גבוהות – וילונות סגר מישור המוקד (focal plane shutter) זזים יחדיו באופן בו הם מאפשרים לחיישן או לסרט הצילום "להיחשף" דרך "חריץ" או "מרווח" הנוצר ביניהם במהלך תנועת הוילונות, עד שהם "מתלכדים" ובכך מסיימים את החשיפה. אופן הפעולה של המנגנון הזה פשוטה להחריד: התזוזה מתחילה בוילון הראשון, אשר במהלך התנועה שלו (למטה או הצידה – תלוי בסוג הסגר) "פותח את הדלת" לפוטונים המגיעים מהיטל העדשה, ומאפשר להם להגיע לחיישן או הסרט ולחשוף אותו. זמן מה אחרי שהוילון הראשון הספיק לעבור מרחק מסויים, באופן מתוזמן מתחיל לנוע גם הוילון השני, אשר "סוגר" את השטח אשר כבר נחשף ובכך מונע מהאזורים שנחשפו להמשיך לקבל פוטונים. ככל שמהירות התריס תהיה נמוכה יותר – כך גם ההשהייה המקדימה את תחילת התנועה של הוילון השני וכן גם גודל ה"חריץ" שנוצר בין שתי הוילונות יהיו גדולים יותר וההיפך. תופעה הפוכה בדיוק מתרחשת במהלך חשיפה במהירויות תריס גבוהות: השהיית תחילת התנועה של הוילון השני במנגנון תריס תהיה קטנה (ותמשיך להצטמצם ככל שמהירות התריס תגדל) ו"מרווח" החריץ אשר ייווצר בין הוילונות יהיה קטן יותר. אי לכך – לא בכל מהירות תריס ישנה נקודה בזמן בה שטח החיישן או סרט הצילום "חשופים" באופן מלא, כשהוילון הראשון סיים "להיפתח" והוילון השני טרם התחיל את תנועתו. מהירות התריס המקסימאלית בה חשיפת השטח המלא של החיישן או הסרט עדיין אפשרית – מהווה סוג של נקודת מפנה: מהירויות תריס נמוכות יותר – מאפשרות לחשוף את החיישן או הסרט האופן מלא, ומהירויות גבוהות יותר – בהכרח יחשפו את הסרט או החיישן בעזרת החריץ שנוצר בין הוילונות. סבלנות בבקשה, תיכף החפירות הטכניות מסתיימות ואנו חוזרים לנושא הפלאשים…

נקודת המפנה הזו נקראת "Sync Speed" או "מהירות סנכרון מקסימאלית" והיא משתנה ממצלמה למצלמה ומיצרן ליצרן, בשל השוני והאמינות של מנגנוני תריס מישור המוקד (focal plane shutter). בחלק מן המצלמות מהירות ה- Sync עומדת על 1/125, בחלקן האחר על 1/250. חשוב לציין כי במצלמות בהן משולב סגר עלים (Leaf Shutter) בתוך העדשה – אין כל מגבלה למהירות הסנכרון המקסימאלית, וזאת בשל אופן פעולה שונה לחלוטין של סגר העלים אשר נפתח ונסגר בצורה הדומה לעלעלי הצמצם ובכך תמיד חושף את שטח הפריים (frame) במלואו. מה למהירות Sync ול- HHS – תשאלו? העניין הוא שהמבזק "פורק" את עצמו (מבזיק) דווקא בנקודת הזמן הזו, בה כל הפריים חשוף – או ברגע בו הוילון הראשון הגיע לעצירה המוחלטת (first curtain priority) או שבריר שנייה לפני שהוילון השני מתחיל להיסגר (second curtain priority). חשוב לציין שאם המבזק יבזיק במהירות יותר גבוהה מ- Sync speed – רק חלק (אשר "נחשף" דרך החריץ שבין וילונות התריס הזזים) מן הפריים יקבל את הפוטונים של תאורת המבזק, ואילו שאר האזורים יקבלו אך ורק את הפוטונים של התאורה הקיימת ולא את האור המגיע מן המבזק.

אתם מוזמנים לבדוק את הסוגיה על ידי ניסוי פשוט: נסו לעבוד במצב ידני (M) או במצב עדיפות תריס (S או TV), לקבוע את מהירות התריס למהירות גבוהה יותר ממהירות ה- Sync הנומינאלית של המצלמה שלכם ולצלם עם הפלאש ה"קופץ" הקטן של המצלמה, או עם מבזק חיצוני בעודו במצב ידני. הפריים שתקבלו יהיה חשוף באופן חלקי בלבד, בעוד שחלק ממנו יוסתר על ידי אחת מוילונות הסגר. אני מדגיש כי מקור הבעיה כאן הוא דווקא המנגנון המכאני של התריס, ולא במהירות הפריקה של המבזק: מהירות הפריקה של המבזק מגיעה ל- 1/10000 של שנייה ואף יותר, כך שהיא "תספיק" להיכנס לתוך מרווח הזמן של כמעט כל מהירות תריס הגיונית שעולה על דעתכם. להאפלה המכאנית של אזורי החיישן, מאידך גיסא – ישנו גורם מגביל מאוד מוחשי והוא חוסר היכולת של התריס לחשוף את החיישן באופן מלא במהירויות גבוהות ממהירות ה- Sync. ובדיוק כאן מתחיל הסיפור הקטן שלנו על ה- High-Speed-Sync, או ה- HSS…

הבה ננסה לעשות סדר בכל המידע שזה עתה פרשתי לפניכם: משך ההבזק עצמו עומד על כ- 1/10000 של השנייה ולעתים אף פחות מזה; אותו ההבזק שנמשך עשירית אלפית השנייה, מופעל אך ורק כשוילונות התריס נפתחו במלואם וחשפו את כל שטח החיישן או הסרט, בין אם מדובר במהירות תריס נמוכה, הנמשכת עשירית שנייה, או בין אם מדובר במהירות תריס גבוה אשר ממשיכה, נאמר מאיית שנייה; מהירות ה- Sync Speed מהווה את הגורם המגביל לא מבחינת מהירות ההבזק, אלא את הערך העליון (תקרה) של המהירות המכאנית של מנגנון התריס אשר עדיין מאפשרת "לחשוף" את שטח החיישן או הסרט במלאו. ברגע בו אנחנו עוברים את התקרה הזו – רק חלק מן הפריים יקבל את החשיפה של אור המבזק בעוד שחלק האחר, המוסתר על ידי הוילון השני יישאר כהה. במקרה זה נשאלת השאלה: מה עלינו לעשות ברגע בו אנחנו רוצים לעבוד במהירויות תריס גבוהות יותר מתקרת ה- Sync Speed? ובכן, התשובה הגאונית של מהנדסי המבזקים היא: לגרום לפלאש להבזיק לא בהבזק רגעי אחד, אלא לאורך (במשך) כל זמן החשיפה באופן עקבי והמשכי ותימשך כל זמן שה"חריץ" שבין וילונות הסגר מטייל מעל פני שטח החיישן. זאת אומרת לגרום למבזק לדמות "תאורה קבועה" באופן סטרובוסקופי, כדי לספק אור עקבי ורציף משך כל זמן החשיפה. לתופעה הזו בדיוק אנו קוראים HSS. אי לכך, כל עוד המבזקים שיש ברשותנו תומכים בפונקצית ה- HSS, או ה-Auto FP – אין לנו שום בעיה לעבוד עם תאורת מבזקים במהירויות תריס מעבר ל- 1/500.

כעת נשאלת השאלה: למה אנחנו צריכים את כל זה? ובכן, תארו לעצמכם שהנכם נדרשים לצלם משהו אשר תנועתו תהיה מהירה יותר מ- 1/250. זאת אומרת אובייקט, שנע במהירות גבוהה עד כדי כך שאפילו מהירות תריס של 1/250 לא תספיק כדי "להקפיא" את תנועתו. אפשרות נוספת בה נוכל לנצל את הפוטנציאל של ה- HSS היא להיעזר בפלאשים ב"שטח" לצד תאורת השמש וזאת בכדי "למלא צללים" או לחילופין להפוך את תאורת השמש לאור "משלים" (fill light) בעוד שראשי המבזק משחקים תפקיד של Key Light"". במקרים אלו בשל העוצמה של התאורה הקיימת, מהירות התריס שלנו לעתים קרובות תהיה גבוהה מה- Sync-Speed, וכדי לתת לאור המגיע מן המבזקים להשתלב בצורה יעילה וחלקה באור הקיים – יהיה עלינו להפעיל אותם במצב HSS. ישנה טכניקה נוספת המאפשרת שילוב יעיל של המבזקים לצד התאורה הקיימת תוך שמירה על Sync speed הגיוני וזאת לצד מתן האפשרות לעבוד עם מפתחי צמצם גדולים יחסית, אולם היות ואין שום קשר בינה לבין ה- HSS (היות והיא מתבססת על שימוש מושכל במסנני ND אטומים) – אנו נסקור אותה בפעם אחרת.

כבר אמרתי קודם לכן שה"מתכון הסודי" של טכנולוגיית ה- HSS הוא לייצר סדרה של הבזקים רצופים שפועלים במשך כל זמן החשיפה, במקום הבזק אחד בודד שנמשך 1/1000 של השנייה. לפעולה זו ישנן שתי אקסיומות שעלינו לקחת בחשבון בזמן השימוש בטכניקה. הראשונה כרוכה בתקשורת (העברת נתונים) בין גוף המצלמה לבין המבזק או המבזקים: על ראשי המבזק "להבין" באיזו מהירות תריס המצלמה תחשוף את הדימוי. תנאי זה הנו מחייב, היות וזהו מידע חיוני הנחוץ למבזק על מנת "לחשב" מכמה הבזקים בדיוק צריך להיות מורכב הרצף הסטרובוסקופי. על סמך המידע הזה ראש המבזק מבצע את החישוב מה תהיה עוצמתו של כל הבזק בודד מתוך הסדרה ה"רצופה" (חשוב שכל אחד ואחד מתוך ההבזקים הללו יהיה בעל עוצמה קבועה, על מנת להימנע מהפרשי חשיפה באזורים השונים של הפריים), מתי עליו להתחיל להבזיק ומתי לסיים. אי לכך ניתן לומר כי פונקציית ה- HSS מהווה נגזרת של TTL או של התקשורת האלקטרונית בין גוף המצלמה לבין המוח האלקטרוני של המבזק (מבחינה טכנית הטענה הזו אינה מדוייקת ב 100%, היות וניתן לעבוד עם ה- HSS גם עם ראשי מבזק שלא תומכים ב TTL – אולם במקרים אלו הפעלת ה- HSS מסתמכת יותר על ניחוש, מאשר מידע אמפירי והתוצאות יכולות להיות לא עקביות). הנקודה השנייה שעלינו לקחת בחשבון היא שבמהלך העבודה עם טכניקת ה- HSS – עוצמתם הנומינאלית של ראשי המבזק שלנו תקטן באופן ליניארי כל עוד אנחנו ממשיכים "לטפס" מעלה במהירויות התריס. כך למשל – הפעלת ה- HSS במהירות סגר 1/500 תוריד את תפוקת העוצמה של ההבזק ותפיק פחות אור מאשר הפעלת המבזק במהירות SYNC "רגילה" של 1/200 או 1/250. על פניו, המגבלה הזו לא נראית בעייתית, אולם עלינו להבין כי מה שקורה בפועל הוא שעל מנת לחסוך מעצמו את ההפסקות של זמן המחזור (recycle time) – ראש המבזק מחשב את כמות ההבזקים בסדרה הסטרובוסקופית, ואת העוצמה של כל הבזק בודד מתוך הסדרה הזו לפי ההספק המקסימאלי שלו. או במילים פשוטות יותר: המבזק מחלק את העוצמה המקסימאלית שלו למספר הבזקים חלשים יותר, אך רצופים. אי לכך, במקום לקבל הבזק אחד בעוצמה מרבית של 60GN – אנו נקבל 2 הבזקים כשכל אחד מהם יהיה בעוצמת 30GN, או 4 הבזקים שכל אחד מהם יהיה בעוצמה של 15GN. כפועל יוצא מכך – נוצרת תלות ליניארית בין מהירות הסגר בה אתם בוחרים לעבוד במצב HSS לבין התפוקה המירבית של כל הבזק בודד מתוך סדרת ההבזקים הסטרובוסקופיים. ואם קיבלתם חשפה נהדרת במהירות ה- Sync speed הרי שברגע שתעברו אותה – העוצמה של תאורת המבזק תקטן.

כיצד ניתן להתגבר על המגבלה הזו? ובכן עומדות לרשותכם 2 אפשרויות: הראשונה היא לנסות לפצות על אובדן העוצמה של התאורה על ידי פתיחת צמצם או העלאת ערך ה- ISO במצלמה שלכם, והשנייה היא לרכוש ראש מבזק עוצמתי יותר, או להכפיל את כמות ראשי המבזק ל- 2, 4 ואף 8 ראשים כדי להחזיר את אותו ה- stop, שניים או שלושה אשר איבדנו ברגע בו עברנו את מהירות ה- Sync. לחילופין, ניתן גם לפצות על אובדן העוצמה על ידי חוק ריבוע המרחקים, ולקרב את ראשי המבזק לנושא המצולם, בתנאי והצילום מאפשר זאת. כך למשל, כדי "לגבור" על תאורת השמש בניסיון להפוך את המבזק שלנו ל- Key Light – יהיה עלינו להיעזר במבזק עוצמתי במיוחד, או לקרב את המבזקים למרחק המינימאלי האפשרי מהאובייקט המצולם ולקוות שזה יעבוד (הרי פתיחת הצמצמים והעלאת ה- ISO בתנאי תאורת שמש חזקה היא לא אופציה – אלו ייגרמו לחשיפת יתר, וזה בדיוק ההיפך ממה שאנחנו חפצים לקבל במקרה זה). אי לכך, ה- HSS אינה מהווה "פתרון פלא" אשר יכול לעזור באופן מוחלט ויעיל במיוחד ברגע בו אנחנו מנסים לגבור על אור השמש בצילומי חוץ, לפחות כל עוד אין בידינו מספר ראשי מבזק או יחידת מבזק חזקה במיוחד, כמו למשל ה- AD600 של גודוקס. קחו זאת לתשומת לבכם. הנה, הצלחתי לדחוס הסבר מפורט וטכני על ה- HSS בתוך פחות מ 2000 מילים (הצלחתי גם להימנע מבדיחות קרש, וגם זה הישג שאין לזלזל בו). האם השימוש בטכניקה יהיה יעיל עבורכם? זאת תיאלצו לגלות לבד בהסתמך על סגנון הצילום שלכם וניסיון אמפירי של ניסוי וטעייה. רוצו להתנסות וספרו לי על התוצאות!

תמונת כותרת: אילוסטרציה.
מלל: קרוכמליוב ואדים © 2017
כל הזכויות שמורות

מצאתם טעות או שגיאת כתיב בטקסט לעיל? סמנו אותה ולחצו על Ctrl+Enter על מנת לבקש לתקן אותה

כתיבת תגובה

עדכנו את הנהלת האתר בדבר שגיאת כתיב

הטקסט הבא יישלח להנהלת האתר :