לעבור לתוכן


מה קרה כששפטתי את ה Tamron 100-400mm לפי האריזה.


אתחיל בגילוי נאות קטן: כשהגיעה הכמות הראשונה של העדשות הללו – נתבקשתי על ידי היבואן לחוות את דעתי ולכתוב עליה כמה מילים. אבל, ויש כאן “אבל” גדול – זה לא אומר שהפוסט הנוכחי הוא בבחינת פוסט ממומן או פרסומת סמויה. ראשית, בגלל שאני לא מאמין שלדעתי האישית יש משקל שכזה בבחירות שאנשים אחרים עושים, ושנית – בגלל שאני מאמין אדוק בהצגת ה"בעד והנגד" של הדברים, ושכל אחד ימצא עם מה להזדהות. מה שעקרוני לצלם אחד עשוי להיות פחות חשוב לאדם אחר, ומה שמתאים לי לא בהכרח יתאים לסגנון העבודה שלכם, או לחילופין יעבור את דרישות הסף שאתם מציבים בפני הציוד שלכם. עכשיו, משהבהרנו את הנקודה, אפשר להתקדם ולבחון את העדשה…


ובכן, כניסתה של ה- A035 (שם הדגם הפנימי של Tamron 100-400mm f/4.5-6.3 Di VC USD) לשוק הצילום – נעשתה באיחור אופנתי (כלומר אחרי שהיצרנים המתחרים הספיקו להשיק דגמים “חדשים”, או לבצע “מתיחת פנים” לדגמים הקיימים) וכן לאחר מספר דחיות של מועד ההשקה. האמת היא שאינני רואה בכך חסרון: את העיכוב יכלו המהנדסים של טמרון לנצל על מנת ללמוד מהטעויות של האחרים שכבר השיקו דגם לשוק, ולייעל את המכאניקה והאלקטרוניקה של ה"בייבי" החדשה שלהם. בייחוד כשמדובר בעצמית בעלת אורכי מוקד אשר אמורים להשלים את הפער בין עדשות טלה-זום וורסטיליות, כמו 70-300 מ"מ, לבין ה"תותחים הכבדים" כמו 150-600 מ"מ ודומיהן, אשר יועדו לשרת "נישות יותר צרות" של צילום (כמו למשל צילום ציפורים ובעלי חיים). אם הייתי בענייני ניחושים מושכלים וספקולציות, הייתי טוען כי ה- 100-400 מ"מ החדשה מהווה מעין revamping של ה- 005A (Tamron SP 70-300mm f/4-5.6 Di VC USD) הוותיקה והטובה. אולם לאור העובדה שהמוצר החדש לא נושא על גביו את הסימון SP – לא הייתי ממהר לקפוץ למסקנה הזאת, שהרי כל יצרן אופטיקה מנסה לבדל את עדשות ה"פרמיום" שלו על ידי ייעוד המוצרים שלו לסגמנטים שונים. דוגמא טובה לכך היא החלוקה לסדרות של ה- Art וה- Сontemporary בסיגמא, עצמיות L המסומנות בפס האדום בקנון וכן הסימון של הפס הזהוב בעצמיות מבית ניקון. מהנתונים לעיל עולה שהעצמית החדשה פונה לשוק ה- Mass Market, המורכב ברובו מצלמים חובבים ושוחרי צילום אשר אינם מוכנים (או יכולים) להשקיע את מיטב כספם בציוד קצה "מקצועי". היעדר הסימון SP, מחיר MSRP נגיש למדי וכן הכיתוב Made in China – רק מחזקים את הדעה הזו, ולכן הורדתי ציפיות, והעליתי את רף הסקפטיות לפני שניגשתי לפתוח את האריזה. בהתאם לכך – כשפתחתי את קופסת העדשה הייתי שרוי במצב רוח קרבי למדי וניסיתי שלא לפתח ציפיות מרובות כדי לא להתאכזב. אבל מבחן התוצאה הוכיח בדיוק את ההיפך.

אז מה היה לנו בפנים? העצמית שהגיעה לידיי הייתה אחת מתוך ה- 200 היחידות הראשונות אשר עזבו את פס הייצור, לאחר תחילת תהליך ה- Mass Production. קופסת הקרטון הלבנה (סימן היכר של הסדרות ה"חדשות" של עצמיות טמרון) הכילה בתוכה את ספרון הוראות ההפעלה המקוצר, כתב האחריות, העצמית, מגן השמש וכן המכסים. כל המעוניין לאבזר את העדשה ברגלית Tripod Collar – ייאלץ לעשות זאת בתוספת תשלום, היות וה"רגלית" היא אביזר אופציונאלי שאינו כלול בתכולת הקופסא. הדבר הראשון שמשך את תשומת ליבי היו המימדים והמשקל של ה- 035A: תצורה אחידה וחלקה יותר מזו של עצמיות קנון וניקון (ללא חלקים בולטים, או תחושת ה- Bulkiness האופיינית למשל לשתי הדורות של קנון 100-400 מ"מ). בכלל, מבחינה אסטטית – הטמרון מזכירה מאוד את הסיגמא Contemporary 100-400 מ"מ– בארלים חיצוניים אחידים, קווי מתאר חלקים וזורמים, המבנה הארגונומי והגימור של שתי העצמיות הללו נראים מאוד דומים. כנ"ל גם לגבי המשקל: הן הטמרון והן הסיגמא הצליחו "לדחוס" את הזכוכיות והאלקטרוניקה של העצמיות הללו לתוך חבילה שמשקלה הכללי (ללא ה"רגלית") עומד על כ- 1100 גרם, וזאת לעומת הקנון/ניקון בהן המשקלים נעים בין 1.3 ל 1.5 ק"ג. כמובן שניתן להתווכח ולהעמיד בספק את חשיבותם של 200-400 הגרם הללו – אולם כפי שציינתי זאת קודם: התחושה הכללית מותירה בידי הצלם (כלומר – עבדכם הנאמן) רשמים חיוביים והיעדר ה- "Bulkiness" מזכיר את מימדי עצמיות 70-200 בעלות מפתח צמצם 2.8. אי לכך – לא רק שה A035 "יושבת טוב" בידיים, אלא שהיא גם תדרוש כמות שינויים מינימאלית בכל הקשור לארגון מחדש של הריפוד בתיק הצילום על מנת לשכן אותה בתוכו, ולכן גם תחסוך מאיתנו דילמות קיומיות בסגנון "מה להשאיר בחוץ ומה לקחת".

העצמית הזו קלת משקל בעיקר הודות למבנה הבארלים החיצוניים, אשר משלבים בתוכם סגסוגת מגנזיום וחלקי ABS. על פני הבארל החיצוני של העדשה, לצד טבעות המיקוד והזום ניתן למצוא: סקאלת מיקוד, מתג מיקוד (AF, MF ו FOCUSING LIMITER), מתג מייצב (3 מצבים: כבוי, 1- מצב "רגיל", ו-2- מצב PAN) וכן מתג נעילה למניעת ה- "Zoom Creep" (שימו לב כי להבדיל מנאמר, עדשת 150-600 מהדור השני (G2), המתג של 100-400 נועל את מנגנון הזום אך ורק במצב "סגור", בו העצמית נמצאת על אורך מוקד 100 מ"מ, כאשר משיכת הזום ב 150-600 G2 מביאה לנעילת ה"זום" בכל אורך מוקד). כאמור: מבנה העדשה מרגיש סולידי, עשוי היטב וארגונומי. לכל המתעניינים בדבר מיקום טבעות הזום והפוקוס, אציין כי הטבעת החיצונית והרחבה ביותר היא טבעת הזום, בעוד שהטבעת ה"פנימית" היא טבעת הפוקוס. כמו כן בעדשה משולבים גם ציפויי Fluorine על פני האלמנט הקדמי, וכן צווארון גומי ואיטום החיבורים לשם הגנה מפני פגעי מזג האוויר, כגון אבק ונתזי מים\לחות. אגב, בשל השילוב של מפתחי צמצם מקסימאליים "קטנים" יחסית (הכל יחסי, כן?) – לעצמית תבריג מסנן "סטנדרטי" בקוטר 67 מ"מ שלא יכביד לצלמים על הכיס.

בפן האופטי – הצליחו מהנדסי Tamron לדחוס לתוך קרבי העדשה 17 אלמנטים, המואגדים לתוך 11 קבוצות. מתוך 17 האלמנטים הללו – שלושה עשויים זכוכית LD (Low Dispersion). כל כמות הזכוכית הזו מתמודדת היטב עם ההיטל האופטי, ומצליחה לייצר דימויים חדים ובעלי הפרדה גבוהה שמסתדרים נהדר גם עם חיישנים "רעבים". מי מכם שמכיר אותי ואת האג'נדה שלי בנושא יודע שאני לא נוטה לייחס חשיבות רבה לתרשימי MTF. אי לכך, השיפוט של היכולות האופטיות של ה- 035A נעשה בתנאים "אמיתיים" ולא בתנאי מעבדה, ועלי לציין כי תוצאות העבודה עם מגוון גופי מצלמות שונות (ומכאן עם מגוון חיישנים שונים) – הותירו בי רשמים טובים. מרחק המיקוד המינימאלי של ה- 100-400 מ"מ עומד על 1.5 מטר (בדומה למרבית העצמיות סופר-טלה-פוטו), ובעוד שבהחלט הייתי רוצה לקבל את היכולת להגיע למרחקי מיקוד קטנים יותר (באזור ה 0.7-0.9 מטר) – במרבית המקרים אנו לא נזדקק לכך, בשל מוגבלויות התיחום שמטיל עלינו אורך המוקד המינימאלי של 100 מ"מ. אינני מרגיש לנכון להעלות את נראות ה"בוקה" של ה- 035A לדיון במסגרת הסקירה הזו. הרי בסך הכל העצמית הזו לא מנסה להתחרות על תואר "מפלצת הבוקה" או "עצמית פורטרטים אולטימטיבית". הטשטוש של הרקע נראה הומוגני למדי, הודות ל-9 עלעלי הצמצם, בעוד שההבהקים בקצוות הפריים נוטים להציג כמות מסוימת של Astigmatism. אי לכך, מוטב להשאיר את תסריטי הצילום בהם אנו מחפשים להפוך את הבוהקים מחוץ למישור הפוקוס לעיגולים גדולים יפים ורכים לעדשות הייעודיות, ולא ל- 035A, ובמקום לחפש רקעים אחידים עם כמות נמוכה של נקודות בוהקות. כאמור, אין בכך חסרון של ממש – זה פשוט לא הייעוד של העצמית הזו.

כעת הגענו לחלק הכי מעניין והכי מפתיע של הסקירה: האלקטרוניקה. לפי טענת היצרן, בעדשה החדשה ייושם מעגל Dual MPU (זאת אומרת מעגל בעל שתי יחידות איבוד פרלליות) ובו אחד המיקרו-מעבדים לוקח על עצמו את מלאכת המיקוד, בזמן שהשני מטפל בייצוב התמונה על ידי השליטה במנגנון המייצב (VC). שיטת "הפרד ומשול" הזו נועדה להגדיל את היעילות של הפרלליזם על ידי הקטנת התור (queuing) של פקודות לביצוע, אשר לפני כן הגיעו ליחידת עיבוד מרכזית אחת והמתינו בסבלנות כל אחת לתורה. הקטנת תור הפקודות וכן מתן היכולת לבצע שתי פעולות בו זמנית מתבטאים בתגובה מהירה, מדוייקת ויעילה יותר של האלקטרוניקה במהלך נעילת הפוקוס, וכן במעקב אחר אובייקטים זזים. או במילים פשוטות יותר: כעת יחידת העיבוד המרכזית תהיה פחות עסוקה במלאכת הלהטוטנות בין מגוון המידע שהיא מקבלת מהחיישנים והבקרים. היתרון הכי גדול של הפרלליזציה הזו טמון בכך שמערכת ה- DSP (יחידת עיבוד אותות) המובנית של המעבד, יכולה כעת לעבוד עם אלגוריתמים מורכבים יותר והיקפי מידע גדולים יותר, מבלי לגרוע מהמהירות. מבחן המציאות מראה כי היצרן לא מטעה: עבודתו של המנוע האל-קולי מרגישה זריזה ומדוייקת, וכמות הפעמים בהם הוא מתחיל להסס ופותח בתהליך ה- hunting – בהחלט עושה חסד למוצר שלא מוגדר כחלק מן הסדרה ה"מקצועית". מהבחינה הזו, לדעתי, המוצר מצליח לעבוד מעל ומעבר לציפיות. ברור מאליו כי תגובת מנגנון המיקוד (על אחת כמה וכמה כזה של עצמיות בעלות מפתחי צמצם "סגורים" בתנאי תאורה בעיתיים) תלויה גם בחיישן האוטופוקוס של גוף המצלמה, אולם גם עם גופים פשוטים למדי – הוא מצליח לעמוד במשימה בגבורה. בנוסף לעניין הפוקוס – לטענת היצרן, עבודת מנגנון המייצב אמורה לספק לצלמים "מרווח טעות" של כארבעה סטופים. ולמרות שבפועל יש להתייחס לטענות הללו בעירבון מוגבל, עלי לציין כי הצלחתי להפיק מה- 035A דימויים מספקים גם במהירויות תריס שבין 1/60 ל 1/30. אי לכך, אחרי מספר ניסיונות לאתגר את העדשה אני יכול לפסוק בלב שלם כי ביצועי האלקטרוניקה של ה- 100-400 מ"מ לא נופלים מזו של סדרת ה- SP. בכל אופן, לא בצורה שיכולה להגדיר את העצמית הזו כ"פחות מקצועית".

אם ננסה לסכם את כל הכתוב לעיל ולהתייחס לביצועים של כל המכלול הזה בתנאי שטח, נגיע למסקנה שמדובר בעצמית מאוד וורסטילית, בעלת ביצועים עקביים של מנגנוני המיקוד והמייצב אשר אינה "תוקעת מקלות בגלגלים" למנגנוני האלקטרוניקה של גוף המצלמה. או במילים פשוטות יותר – טיב הדימויים שניתן להפיק ממנה תלוי ברובו בגוף המצלמה שנמצא ברשות הצלם. זהו כלי עבודה שנותן לצלמים מענה נגיש ואיכותי, אולם לא "כל-יכול": אולי היא לא תהווה את הבחירה האולטימטיבית לצילום ציפורים או צילומי ספארי, ואולי גם לא תוכל לספק את הסחורה לצלמי ספורט מקצועיים – אבל אלו דוגמאות לסוגי צילום שדורשים ביצועים מאוד גבוהים ומסויימים של הציוד, ובמרבית המקרים מחייבים לעבוד עם עצמיות קבועות או עצמיות זום בעלות מפתחי צמצם משמעותית יותר "פתוחים". אילו תסריטי הצילום שלי היו כוללים שימוש באורכי המוקד בין 200 ל- 400 מ"מ, בהחלט הייתי שוקל להוסיף אותה לארסנל הציוד שלי: הן מבחינת האיזון בין העלות לתועלת, הן מבחינת המשקל והמימדים שהיא תופסת בתיק הציוד והן מבחינת הארגונומיקה הנהדרת שלה היא שבתה את ליבי. אולם הוספתה למאגר הכלים שלי תיאלץ לחכות, לפחות עד לשלב בו אני ארצה לצלם דובי קוטב או שלדגים ממקום מסתור, או לחילופין להציץ אם המכולת במורד הרחוב כבר נפתחה במוצ"ש מבלי לצאת מהטרנינג וממש להגיע עד אליה…

נ.ב. נכבדי, באמת ובתמים לא רציתי לשעמם אתכם בתמונות של החצר האחורית שלי, פקקי הבוקר על כביש 1 או חוגלות שמנסות להימלט על נפשן ברגע בו אני מפלס את דרכי במדרון של רכס חלילים. אי לכך תמונות הדוגמא שאני מצרף כאן – הן תמונות אשר סופקו על ידי היצרן, אם כי מצאתי בהן חן מסויים. לכל הספקנים אציין כי התמונות שמרו על נתוני EXIF ואני נוטה להאמין כי הן משקפות את הביצועים של העצמית באופן די נאמן. מבטיח להשתפר ולהוסיף תמונות בקרוב. כמו כן ברצוני להודות ל Tamron Israel, היבואן הרשמי והנציג הבלעדי של חברת טמרון בישראל וכן לרשת קאמרה ישראל על כך שהעמידו לרשותי את העדשה לסקירה בהקדם המיידי.

תמונת כותרת: Tamron Japan
תמונות אילוסטרציה: Tamron Japan
מלל: קרוכמליוב ואדים © 2017
כל הזכויות שמורות

מצאתם טעות או שגיאת כתיב בטקסט לעיל? סמנו אותה ולחצו על Ctrl+Enter על מנת לבקש לתקן אותה

  1. המשפט לגבי נעילת הזום לא ממש ברור. ב G2 של טמרון, יש נעילה לתנועת הזום של העדשה (מתג Lock) אשר נועל את העדשה במצבה המצומצם מבחינת אורך (כלומר 150mm). בנוסף יש שם feature נחמד שמאפשר לכוון לזום מסויים ולמשוך את טבעת הזום לכיוון המצלמה, אז התנועה של פעולת הזום מקבלת חיכוך חזק ובעצם "נועלת" על זום מסויים. אני מצאתי בו שימוש מסויים בצילום ציפורים. אז רק מבהיר.

    • Vadim Kroukhmaliov-Riez

      נוסח מחדש. תודה על החידוד.

  2. פרדי זכריה

    שלום ואדים
    נהנה מאד לקרוא את הכתבות שלך.
    הייתי שמח מאד לשמוע את דעתך בהקשר להשוואה בין הטמרון 100-400 לבין הסיגמה 100-400.
    כמו כן,בעניין דיוק הפוקוס של שתי העדשות כשהן מורכבות על גופי ניקון.
    (אני יודע שלפעמים נדרש כיול של עדשות סיגמה על גופי ניקון)

    • Vadim Kroukhmaliov-Riez

      פרדי, אשמח לענות לך על השאלה ברגע בו אבצע השוואה ישירה בין העדשות ויהיו לי תשובות אמפיריות.

  3. פרדי זכריה

    תודה ואדים.

כתיבת תגובה

עדכנו את הנהלת האתר בדבר שגיאת כתיב

הטקסט הבא יישלח להנהלת האתר :