לעבור לתוכן

הצגת הארכיון לקטגוריה: 'הצד האפל של הדיגיטל'


הערמת פוקוס, עומק שדה, עקיפה ותרגול זן בצילום.


לפני זמן מה כתבתי פוסט המפרט את הפויילנשטיקים שניתן לבצע על מנת להגיע לעומק שדה כמעט אינסופי. אולם כמו בחיים האמיתיים ,למי שמכיר את הבדיחה על ההבדל בין הבחינה התיאורטית לפרקטית (וגם למי שלא…), מדובר בדוגמא מייצגת למדי: מבחינה תיאורטית העסק די ברור. אם צלם מעוניין לקבל תמונה חדה של, נאמר, שקיעה כפרית יפיפייה מאופק לאופק, קימורי הדיונות הרכות של המדבר, חמוקי הגלים המתנפצים אל המזח (בקיצור, תלוי אם קראתם את עגנון או שלו לאחרונה), כל שעליו לעשות גדי לנצל באופן מירבי את עומק השדה הוא…

המשך קריאה הערמת פוקוס, עומק שדה, עקיפה ותרגול זן בצילום.


Flash-Meter וידידו הכרטיס האפור, או "רק גוון אחד של אפור"



מדיום הצילום עבר תהפוכות רבות במהלך 200 שנים מאז הופעתו. שירים יד מי שלא מכיר לפחות אחד מאלו: אינסטגרם, סלפי במעלית, פוטאג' GOPRO של גלישת סקי במהלך החופשה המשפחתית, אלבומי "סבתא" שמודפסים היישר ההמכשירי הסמארטפון ודומיהם. אולם יחד עם זאת (ועל אף הפיתוחים המרהיבים בתחומי שדות האור ו- Photon Imaging (מבטיח לכתוב כמה שורות על הטכנולוגיה המרתקת הזו בעתיד הקרוב) – מרבית הכלים הצילומים שלנו עדיין מסתמכים על אותם העקרונות שליוו את התחום מזה מאתיים שנה. חלק מהם נראים לנו אנאכרוניסטיים למדי אך עדיין לא נמצא להם תחליף הולם, חלק אחר שינה פאזה או עבר תהליך אבולוציוני כזה או אחר אשר משפר ומשנה את תכונותיו אך לא את עקרון הפעולה – וחלק פינה את הבמה לכלים יעילים יותר. היום הייתי רוצה לדבר איתכם על שני כלים אשר הצליחו "לשרוד" את המהפכה הדיגיטאלית ועדיין ממשיכים ללוות אותנו, למרות שאנחנו כבר כמעט ולא מרגישים שהם נחוצים לנו: ידידנו ה Flash-meter ועוזרו הנאמן הכרטיס האפור.

המשך קריאה Flash-Meter וידידו הכרטיס האפור, או "רק גוון אחד של אפור"


כיצד לא "לסמוך על סמוך" או טכניקת הישרדות במהלך עבודה עם צגים לא מכויילים


ברוח חג הפסח המגיע עלינו לטובה, כנגד 4 צלמים דיברה התורה המתייחסת לעבודה יעילה בניהול צבע: הצלם שמקפיד להשתמש במסך איכותי ומכויל, הצלם שמקפיד לקחת בעירבון מוגבל את מה שהוא רואה על צג המצלמה, ועוד שניים שלא השכילו לעשות לא את זה ולא את זה (מהם אחד עבד שעות על עריכת צבע מול המחשב, והאחר אפילו לא ידע לשאול מאיפה להתחיל). אם אתם שייכים, ולא רק סמלית וברוח החג, לקבוצת הצלמים שלא השכילו וכיוצא בזה – תבוא על ראשכם כמות לא מבוטלת של כעסים, תסכולים ושעות עבודה נוספות בשלבי העריכה. כדי לצמצם את כמות המכות – אציג בפניכם דרך בה ניתן להתמודד עם התסכול (למעט השתתפות בסדנה לעצבים) ולהגיע לתוצאות עקביות ואיכותיות במהלך עריכת החומרים אפילו אם אין ברשותם מסך EIZO בעלות של שבעת אלפים שקל וצפונה, או במקרים בהם לצג המצלמה שלכם ישנה חוות דעת משלו לגבי הבהירות והצבעוניות של הדימוי שזה עתה צילמתם…

המשך קריאה כיצד לא "לסמוך על סמוך" או טכניקת הישרדות במהלך עבודה עם צגים לא מכויילים


על קביים, אינטרפרטציה אישית ופוטושופ


אנחנו חיים בעידן מרתק מכל כך הרבה בחינות… לצד עושר הכלים שעומד לרשותו של זה המתקרא צלם, צצו להם לא רק כל מיני “פייקים” (עזבו פייק ניוז, הרבה לפני ה”פייק ניוז” כבר היו לנו “פייק סצינות”, “פייק תצלומים” וגם “פייק שערוריות” שעלו בעקבותיהם), אלא גם שלל אביזרים שהופכים כל אחד לצלם, בלי למצמץ: כל זב חוטם עם סמארטפון נעשה צלם פורטרטים בפוטנציה, ואת השאר כבר יעשו הפילטרים של אינסטוש, או VSCO או כל דבר אחר שיבוא בעקבותיהם. הצילום והתמונות בכל מקום: הם מקיפים אותנו מכל כיוון, הם חלק בלתי נפרד ממה שנקרא "תוכן" – שפעם היה לפחות בחלקו הגדול טקסטואלי, והיום, הו היום כל כך קל וכל כך מתחייב לייצר תוכן ויזואלי (כי אחרי הכל – “אמל"ק” אורב מעבר לפינה), שהויזואלי בכל מקום. אני לא זוכר באיזה ספר קראתי את סיפור האימה שבו הגיבור נמלט מעולם מלא בפרסום אגרסיבי לבית הכסא, ושם הפרסומות מחכות לו על גבי נייר הטואלט, אבל זה היה לגמרי ספר משנות ה-90 שניסה להגזים, ואנחנו לגמרי שם: מזמן הפכנו מצרכני "טקסט" לצרכני "וויז'ואל" ופייסבוק, פינטרסט, וגוגל שוקדים רבות כדי להאכיל אותנו בכפית לא ב"טרה" אלא ב"פטא" או אפילו "יוטא"-בייטים של דימויים…

המשך קריאה על קביים, אינטרפרטציה אישית ופוטושופ


על רגישות וחרדות או "מספר מחשבות נוספות על ה-ISO"


אם חושבים על זה, האבולוציה עובדת ל-א-ט מאוד. נדרשים מספר דורות של צאצאים כדי לשנות תכונה כזו או אחרת שהושרשה באבי-אבותיהם, גם אם המציאות השתנתה מאז. כדוגמא לכך אפשר להביא את חוסר הנכונות שלנו להעלות את ערכי ה- ISO במצלמות. אפשר להניח שהחרדה הזו נשארה כשריד מתקופת השימוש במצלמות ה- DSLR בעלות חיישני CMOS משלושת הדורות הראשונים או גבים דיגיטאליים עם חיישני CCD. דאז עובדות החיים לימדו חלק מאיתנו שדימויים שצולמו מעבר ל- ISO 400 (בייחוד בתנאי תאורה מאתגרים) מתחילים לקבל מרקם וצבע של "סלט קינואה עם נגיעות של בזיליקום". למי שצריך הוכחות – קחו לידיים איזו 20D או D70, או אפילו (אם יתמזל מזלכם למצוא אחת) איזו P25, נסו לצלם משהו ב- ISO 400 ותבינו על מה אני מדבר. אי לכך הפוסט של היום מוקדש כולו לחרדה הזו (כדי לפנות מקום לחרדות חדשות ומעניינות יותר – למשל, האם מרגלים אחריכם בפייסבוק?).

המשך קריאה על רגישות וחרדות או "מספר מחשבות נוספות על ה-ISO"


כשגראדיינט מפסיק להיות עקבי או "פוסטריזאציה ושדים אחרים"


פוסטריזאציה
ספרו לי אם התסריט הבא נשמע לכם מוכר: חזרתם הביתה עם כרטיס זיכרון מלא בכל טוב, מיינתם את הקבצים, סיננתם, ייבאתם את הדימויים הנבחרים לתוכנית העריכה האהובה עליכם והתחלתם לבצע בהם את זממכם. ואז בנקודה מסוימת, לעתים כבר בהתחלת העריכה, ולעתים אחרי דקות ארוכות שהקדשתם לקובץ, לגמרי בטעות – עשיתם זום לרמה של 100% ובום, טראח! להפתעתכם הרבה גיליתם כי מעברי הבהירויות, ועמם גם מעברי הגוונים (בדרך כלל באזורים הכהים הנושקים לשחורים) – פתאום הפכו ל"חורים שחורים". מעין אזורים אטומים שכאלה, עם גבולות מוגדרים שנראים כמו גראפיקת 8 ביט ממשחקי ATARI של שלהי שנות השמונים (וסליחה עם קוראיי שמכירים את שנות השמונים רק תיאורטית). נשמע מוכר? על התופעה הזו אנחנו הולכים לדבר בפוסט שלפניכם…

המשך קריאה כשגראדיינט מפסיק להיות עקבי או "פוסטריזאציה ושדים אחרים"


נפלאות השימוש במרחב L.a.b או "כיצד להשליט סדר ב WB גם לאחר המרת קובץ RAW?"


אם יצא לכם לעקוב אחרי הבלוג במשך יותר מכמה חודשים, בטח נתקלתם בשלב מסויים בפוסטים הדנים בהמרות הדימוי לשחור/לבן וכן במרחבי הצבע אם גם צלחתם את פענוח המלל הטכני הטמון בהם, ודאי גיליתם כי לצד מרחבי הצבע ה"מקובלים" (Mellisa RGB, Pro Photo RGB, Adobe RGB ו- sRGB) שוכן לו גם מרחב צבע מוזר למדי המכונה L.a.b . אז זהו, רבותי, ש-"העוף המוזר" הזה, יושב במעמקי תפריט מרחבי הצבע של פוטושופ (וכן באפשריות ייצוא של תוכנות המרת RAW מסויימות) דווקא בשביל להקל על תהליכי העריכה שלכם ולא בשביל לבלבל את האוייב. ובעוד שאינני יכול לטעון באופן חד משמעי וגורף כי השימוש במרחב הצבע הזה עדיף בהרבה על פני העבודה ב- Adobe RGB או sRGB, הוא טומן בקרבו יתרונות רבים אשר ניתן (ורצוי) לנצל במהלך ההתעסקות שלכם עם הקבצים הבעייתיים, או במהלך עריכות המאתגרות האלה בהן אתם רוצים להזדכות על הציוד ולעבור קורס הסבת מקצוע…

המשך קריאה נפלאות השימוש במרחב L.a.b או "כיצד להשליט סדר ב WB גם לאחר המרת קובץ RAW?"


הדרך המהירה והקלה ביותר "להעלים תיירים" או "מה משותף לפוטושופ ודעאש"?


בטח שמתם לב שבתקופה האחרונה אני בעניין של טכניקות עיבוד מתקדמות: לא מזמן דיברנו על כיצד להפוך את העריכה שלנו להרבה יותר נקודתית ונוחה בעזרת ה"מסכות", להרכיב דימויי HDR באופן הרבה יותר מושכל ומדויק או להגדיל את הרזולוציה של המצלמה בכמעט פי 4 בעזרת הפונקציות הסטטיסטיות. כדי לא לשבור מסורת, גם הפוסט שלפניכם הולך להכיר לכם טכניקה אזוטרית נוספת אשר תוכנת העריכה המדהימה הזו ושמה פוטושופ מעמידה לרשותכם. הפעם נלמד כיצד "להעלים" מן הפריימים שלנו עוברי אורח או תיירים תמימים (למרות שבעזרתה ניתן להעלים גם אובייקטים מהותיים יותר כגון מטוסים, מכוניות ואף להרחיק יונים)…

המשך קריאה הדרך המהירה והקלה ביותר "להעלים תיירים" או "מה משותף לפוטושופ ודעאש"?


SuperResolution או "כיצד להגדיל את הרזולוציה עד פי 4 מבלי לשדרג את חיישן המצלמה שלכם"


הפוסט הקצרצר שלפניכם מוקדש להמשך הדיון בסוגיית הצילום המחושב (computational photography), עליה דיברתי בפוסט על טכניקת ה- Brenizer. מדובר בטכניקת ה Superresolution, טכניקה מסקרנת נוספת שתאפשר לכם להגדיל את הרזולוציה שאתם מסוגלים להפיק מחיישן המצלמה שלכם עד פי 4, וזאת מבלי לטשטש או למתוח את הדימוי שלכם ומבלי להתפשר באיכות. ההיפך הוא הנכון: הדימוי הסופי שאתם עתידים לקבל בסוף התהליך יהיה נקי יותר (מבחינת רעש) ויכיל בתוכו כמות גבוהה יותר של פרטים. נשמע מסקרן? לחצו על "המשך קריאה" וגלו כיצד ניתן לעשות זאת בעזרת כמה צעדים פשוטים למדי…

המשך קריאה SuperResolution או "כיצד להגדיל את הרזולוציה עד פי 4 מבלי לשדרג את חיישן המצלמה שלכם"


סודותיו האפלים של המתחרה הסודי של ה- HDR, או – שימוש נבון ב- Stacks ו- Statistics


הבה נשלב ידיים בתפילה ונתוודה: חלק ניכר מאתנו, הצלמים, חוטא בשלב זה או אחר בהתלהבות יתרה מפונקציות ה- Tonal Mapping, המוכרות לציבור הרחב תחת השם HDR. כן-כן, אני לא מסוגל למנות אף לא אדם אחד מחבריי ועמיתיי הצלמים, אשר לא התלהב מהפיצ'ר המקסים הזה. חלק מאיתנו נהנה מהקלות הבלתי נסבלת של השימוש בפונקצית ה- HDR המובנית לתוך המצלמות או הסמארטפונים, בעוד שהחלק האחר מתמקצע במלאכת הרחבת הטווח הדינאמי של הדימויים המצולמים ועמל על כך שעות ארוכות: תחילה ביישום ה- Bracketing במהלך הצילומים עצמם, ולאחר מכן בהדבקתם לדימוי אחד מרהיב בעזרתן של תוכנות ה- HDR השונות. והאמת היא – שאין בכך שום דבר מביש. הרי כולנו רוצים לוותר על המניפולאציות של חילוץ הפרטים מהאזורים הכהים והבוהקים ולקבל קובץ אחד אשר מכיל בתוכו את כלל רוחב החשיפה של הסצנה, קונטרסטית ככל שלא תהיה…

המשך קריאה סודותיו האפלים של המתחרה הסודי של ה- HDR, או – שימוש נבון ב- Stacks ו- Statistics

עדכנו את הנהלת האתר בדבר שגיאת כתיב

הטקסט הבא יישלח להנהלת האתר :