לעבור לתוכן

הצגת הארכיון לקטגוריה: 'סקירות ציוד'


סטודיו ביתי: אביזרי בסיס או "כמה מילים על קלמרות, בומים ושאר ירקות"


לפני מעט פחות מעשור, תחום התאורה המעשית (או בשמו היותר קליט – Strobism) קיבל דחיפת-הנעה מידי Joe McNally ושות', והטרנד החל להתגלגל ולתפוח. בתור סגמנט שוק שחולש על מגוון רחב מאוד של מוצרים, תחום אביזרי הסטודיו רק הולך וצובר תאוצה מדי שנה, ולא מעט בזכות אותו הטרנד של התאורה המעשית, אשר יותר מכולם אימצו לחיקם צלמים שהעדיפו להוציא ראשי מבזק מחוץ לסטודיו שלהם. אם נוסיף לכך את העובדה שחלק ניכר מהציוד שבמקור נועד להתחבר לראשי מונובלוק כבר מזמן חצה את הקווים, וכיום ניתן לחבר אותו לסוגים מאוד מגוונים של ציוד (ותודה לחברות כמו Godox או Сheetah) – עולה השאלה: מה הוא היום הרכב בסיסי של ציוד החובה שכדאי להחזיק לצורך צילומי סטודיו? קחו פנקס, קחו עט, הכינו נפשית את עצמכם ואת כרטיס האשראי…

המשך קריאה סטודיו ביתי: אביזרי בסיס או "כמה מילים על קלמרות, בומים ושאר ירקות"


Syrp Genie Mini – הסקירה, או “I’m a Genie in a bottle Baby”


היות ואני לא בדיוק חלק מאוהדי הליריקה השנונה של הגברת כריסטינה (אגילרה), הפוסט הזה לא יעסוק בניתוח הטקסטים של זירת הפופ מלפני חמש-עשרה שנה, ובמקום זאת – יתרכז במוצר צילומי הנושא את השם Genie Mini. אני גם מניח שחלק מכם טרם שמע עליו, אזי שהסקירה הקצרה הזו הולכת לסקרן אתכם אפילו אם עד כה לא עלה בדעתכם לפזול לכיוון הגאדג'טים המשרתים את תחום ה- VDSLR, או בקרי התנועה (Motion Controllers) למיניהם, ויתאר למה אני התלהבתי ממה שהוא יכול לעשות כשמחברים אותו למצלמה. הצלחתי לגרום לכם להרים גבה? יופי, הבה נתחיל!

המשך קריאה Syrp Genie Mini – הסקירה, או “I’m a Genie in a bottle Baby”


מה קרה כששפטתי את ה Tamron 100-400mm לפי האריזה.


אתחיל בגילוי נאות קטן: כשהגיעה הכמות הראשונה של העדשות הללו – נתבקשתי על ידי היבואן לחוות את דעתי ולכתוב עליה כמה מילים. אבל, ויש כאן “אבל” גדול – זה לא אומר שהפוסט הנוכחי הוא בבחינת פוסט ממומן או פרסומת סמויה. ראשית, בגלל שאני לא מאמין שלדעתי האישית יש משקל שכזה בבחירות שאנשים אחרים עושים, ושנית – בגלל שאני מאמין אדוק בהצגת ה"בעד והנגד" של הדברים, ושכל אחד ימצא עם מה להזדהות. מה שעקרוני לצלם אחד עשוי להיות פחות חשוב לאדם אחר, ומה שמתאים לי לא בהכרח יתאים לסגנון העבודה שלכם, או לחילופין יעבור את דרישות הסף שאתם מציבים בפני הציוד שלכם. עכשיו, משהבהרנו את הנקודה, אפשר להתקדם ולבחון את העדשה…

המשך קריאה מה קרה כששפטתי את ה Tamron 100-400mm לפי האריזה.


GFX Aftermath


יותר מארבעה חודשים עברו מאז שלארסנל הצילומי שלי התווספה מצלמת ה BFFF המרעישה מבית פוג'יפילם, ה- GFX50s. היות וה"הייפ" מהצעצוע החדש התחיל לדעוך, סוף סוף הצלחתי להגיע לנקודת האיזון העדינה שבין הציפיות לתכונות המיתולוגיות המיוחסות לה, לבין תוצאות מבחן המציאות. מבחן התוצאה מראה שאני מוצא את עצמי אורז אותה לתוך תיק הצילום לעתים הרבה יותר תכופות ממה ששיערתי קודם לכן. אז למה היא טובה ומה היא יודעת לעשות?

המשך קריאה GFX Aftermath


Benro ProAngel FPA49A או "קומפקטי אינו בהכרח אומר קל"


לאור השדרוג האחרון שלי נתבקשתי על ידי היבואן לכתוב מספר מילים על המוצר, וכך מצאתי את עצמי מקדיש זמן מה לסקירה הקצרה שלפניכם. ובעוד שכמצופה מההתעסקות עם כל צעצוע חדש – אני מאוד מתלהב מהחצובה הקטנה הזו, הסקירה שלה עדיין תתבצע באופן מחמיר ומקפיד, כלומר בדיוק כפי שהייתי מתייחס לכל מוצר צילומי המגיע לידיים שלי. בכל אופן, ראו בזה גילוי נאות, אך לא קידום מסחרי של מוצר הנסקר על פני החצובות האחרות. כבר יצא לי להזכיר מספר פעמים בעבר כי אינני מאמין בקיומו של ה"מוצר הצילומי המושלם" וכי על כל סגולותיו של מוצר או אביזר זה או אחר – מתלוות גם החסרונות. הייתי מאוד רוצה לקוות שהוא קיים, לשאוף אליו ולחכות לו, אבל כמו העניין עם סנטה קלאוס – גם על האכזבה הזו מתגברים בשלב מסויים. ובעוד שחלק מאיתנו יוצא לסמינרים של זן בודהיזם כדי ללמוד לחיות עם התובנה הזו, עושה רושם שישנו גם החלק האחר, שאינו מוטרד כלל וכלל מתכונות כאלה ואחרות המסוגלות להוות את גורם "מחריב המסיבות" עבור הצלמים ה"ייקיים". זה די פשוט: מה שעובד טוב עבורכם יכול שלא לעבוד עבור אחרים. טעמו האישי ורף הדרישה כלפי ציוד הצילום של כל אחד ואחד מאתנו – שונה…

המשך קריאה Benro ProAngel FPA49A או "קומפקטי אינו בהכרח אומר קל"


FujiFilm GFX50s חלק ג' או "אם זה נראה כמו ברווז, הולך כמו ברווז, ומגעגע כמו ברווז, האם זה…?"


ובכן רבותי, לאחר שלבי יישור הקו והרשמים הראשוניים עליהם דיברנו בפוסטים הקודמים בסדרה על ה GFX 50s – אנו מגיעים סוף-סוף לשלב מפגן היכולות והסקת המסקנות. בפוסט האחרון בסדרה אני החלטתי להפסיק (זמנית בלבד) לשעמם אתכם במלל ארוך וההתפלספויות הטכנוקרטיות שלי, ולהציג בפניכם קצת עובדות יבשות ומעט חומרים וויזואליים (כרגע רק מעט. המשך יבוא, אני מבטיח!). בנוסף (אני מתחיל להישמע כמו ערוץ הקניות, אבל זה חזק ממני), בפוסט המסכם הזה אנו הולכים לדון קצת בסוגיות נוכחות ה"בוקה", ניצול עומק השדה ותחושת ה- "POP" המיוחסים למצלמות הפורמט הבינוני. מוכנים? הבה נתחילה.

המשך קריאה FujiFilm GFX50s חלק ג' או "אם זה נראה כמו ברווז, הולך כמו ברווז, ומגעגע כמו ברווז, האם זה…?"


FujiFilm GFX50s חלק ב' או "רשמים ראשוניים"


ברוכים הבאים לפוסט השני בסדרת הפוסטים המוקדשים למצלמת ה BFFFF (Beyond Full Format) החדשה מבית פוג'יפילם, הלא היא: ה GFX 50s! באם שרדתם את הקריאה של הפוסט הראשון, המתייחס להרהורים טכניים אודות עתידה ומקומה בשוק הצילום, ואתם רוצים לקבל גם תובנות מעשיות – הגעתם למקום הנכון. במאמר השני בסדרה זו אחלוק איתכם מספר מסקנות אליהן הגעתי במהלך ההיכרות הראשונית שלי עם המצלמה הזו, ואני מבטיח להתאפק ממש חזק ולצמצם את החפירות הטכנוקרטיות שלי למינימום האפשרי (הפעם). היות ויש כאן לא מעט מידע, הפוסט מחולק לשלושה חלקים: התרשמות ראשונית והכנת המצלמה לעבודה, ארגונומיקה ותפעול והאלקטרוניקה (את החלק של האיכויות נשאיר לפוסט השלישי בסדרה) שניתן להפיק מה GFX50s. מוכנים? הבה נתחילה…

המשך קריאה FujiFilm GFX50s חלק ב' או "רשמים ראשוניים"


נעים להכיר: Iridient Developer


ID2
מי שמכיר אותי יודע שאני לא בדיוק מבסוט (גם באופן כללי, כאג'נדה) ממנוע ה- ACR (Adobe Camera Raw), בשל הוויתור על היכולת לאפשר שליטה קפדנית ומדויקת על תהליך ההמרה (Demosaiсing) והפעלת עקומת הגאמה, לטובת הפשטות והנוחות של התהליך. זה לא שאני חושב, חלילה, שהגישה של חברת אדובי מוטעית, אחרי הכל מוצרי ה- Bridge וה- Lightroom הם אלו אשר הגדירו את הקו המנחה של זרימת העבודה של מרבית הצלמים אשר מצלמים ב- RAW. אין ספק שבחלק ניכר מהמקרים – בהחלט ניתן להגיע בעזרתם לתוצאות יפות תוך התעסקות מעטה (בייחוד אם אתם משלבים בתהליך העבודה שלכם הפעלת פרופילי מצלמות) יחסית עם חומרי הגלם. אולם, בחלק מן המקרים המרת הקובץ ב- ACR לחלוטין אינו עושה חסד לדימוי עצמו, ודורש הפעלת תיקונים על גבי תיקונים כדי "לאזן" את הקובץ או כדי להוציא ממנו את המרב. כבר דיברתי על כך בפוסט הדן בתוכנת ה- RPP, וביתרונות שלה על פני מנועי ההמרה הנפוצים. בפוסט הנוכחי הייתי רוצה להכיר לכם כלי לא מיינסטרימי נוסף אשר מעסיק אותי זמן-מה לאחרונה.

המשך קריאה נעים להכיר: Iridient Developer


Daguerrotype Achromat 64mm f/2.9 Art או "איך עדשה לא חדה במיוחד הופכת למוצר פרמיאלי"


Achromat

כבר יצא לי כמה פעמים להזכיר שבחלק מן המקרים אני נוטה להעדיף דווקא את ה"לוק" הייחודי ואת האפקט שהאופטיקה האקזוטית מקנה לדימויים, על פני ביצועים מרשימים של טבלאות ה- MTF או חדות מוקצנת ומינימום העיוותים אליהם שואפים להגיע מרבית יצרני העדשות המודרניות. זה לא שהתפקדתי למסדר חסידי הלוק ה"טראשי" המציידים את מצלמות הפילם שלהם (שבדרך כלל מאופיינות גם בכמות נדיבה של חדירות אור) בעדשות ווינטאז', ודואגים לפתח את החומרים בשיטת ה- Cross-process (תעשו חיפוש מהיר בגוגל. זה עשוי לסקרן אתכם), אבל אני גם לא יכול לומר שהדימויים ה"מושלמים" שמפיקות עדשות מאקרו למיניהן או ה- Otus מבית האדמו"ר צייס – גורמים לקצב פעימות הלב שלי להתגבר. בעיניי כל עדשה היא כלי, ובדומה לכל "כלי עבודה" גרידא, כדי להצדיק את עצם קיומה בעולם האכזר היא אמורה לשרת את המטרה, ולשרת אותה היטב. באותו העולם האכזר (בודהה טען זאת הרבה לפני) בו לא חסרות עדשות אוניברסאליות או חדות – לעתים אנו הצלמים מחפשים את הכלי היוצא מן הכלל: כזה שלא בהכרח מביא מפיק "מושלמות", אלא את אלה הלוקות בחסר במוכנים טכניים, אבל בעלות אופי ייחודי – עדשות המאפשרות "להשתחרר קצת" מהעול הטכנולוגי לטובת האסטטיקה הטהורה (אולם לא בלתי אמצעית).

המשך קריאה Daguerrotype Achromat 64mm f/2.9 Art או "איך עדשה לא חדה במיוחד הופכת למוצר פרמיאלי"


Lensbaby Twist או כמה מילים על ה"בוקה המסוחרר"?


TWIST

אתחיל בוידוי קטן: אני לא נמנה על מעריצי קו המוצרים של חברת Lensbaby. הרעיון הבסיסי מאחורי המוצרים חיובי בעיני, אני גם בעד זיקתם לפן האסטטי של הדימויים המצולמים (ולאו דווקא לטבלאות Mtf או מספרים יבשים המתארים את יכולת ההפרדה והקונטרסט, כפי שהדבר נהוג אצל יצרני אופטיקה אחרים). אני אפילו מוכן (באמת באמת) לסלוח להם על עידוד ה"קיטשיות" בקרב הצלמים שנופלים בשבי קסם "חוסר החדות המוקצן". עם זאת – אני לא מוכן להשלים עם היישום הלוקה בחסר האופייני לעצמיות שלהם. שלא תבינו אותי לא נכון: בחירת חומרי הגלם, איכות המבנה ורמת הגימור של מרבית מוצרי Lensbaby – לא פחות מאשר נהדרת. אבל ברגע שזה מגיע למימוש הפוטנציאל או עמידה בציפיות, נותר בי הרושם כאילו לקראת הוצאתו של מוצר זה או אחר לייצור המוני לצוות המהנדסים ירד מפלס ההתלהבות והם מיהרו להביא את המוצר למצב מוגמר כדי לעמוד ב"דדליין". מכירים את התחושה? אז זהו שהפעם אני אדבר קצת על מוצר אחד שהצליח להפוך את הרושם, לשנות את דעתי ולהתאהב בו מהצילום הראשון…

המשך קריאה Lensbaby Twist או כמה מילים על ה"בוקה המסוחרר"?

עדכנו את הנהלת האתר בדבר שגיאת כתיב

הטקסט הבא יישלח להנהלת האתר :