לעבור לתוכן

הצגת הארכיון לקטגוריה: 'טכנולוגיה ותהליכים'


כמה מילים על עקיפה ולמה אי אפשר "לעקוף" אותה.


באמת שהייתי גרוע בשיעורי פיזיקה בבית ספר תיכון. בשיעורים בכיתה העדפתי לישון, לשקוע בקריאה של "תשעת נסיכי אמבר" מאת רוג'ר זילאזני, לתקוע קבלים בשקעי חשמל ולהסריח את הכיתה בריח של אלקטרוליט שרוף (נסו ותיהנו), בקיצור – כל דבר העולה על הדעת כדי לבדר את עצמי ולהעביר את הזמן. כנראה מדובר באי סבילות נרכשת למספרים צפופים, כי כל פעם בו אני נתקל במשוואות על הדף – פוקד אותי התקף פיהוקים חזק במיוחד. עד ש…

המשך קריאה כמה מילים על עקיפה ולמה אי אפשר "לעקוף" אותה.


הערמת פוקוס, עומק שדה, עקיפה ותרגול זן בצילום.


לפני זמן מה כתבתי פוסט המפרט את הפויילנשטיקים שניתן לבצע על מנת להגיע לעומק שדה כמעט אינסופי. אולם כמו בחיים האמיתיים ,למי שמכיר את הבדיחה על ההבדל בין הבחינה התיאורטית לפרקטית (וגם למי שלא…), מדובר בדוגמא מייצגת למדי: מבחינה תיאורטית העסק די ברור. אם צלם מעוניין לקבל תמונה חדה של, נאמר, שקיעה כפרית יפיפייה מאופק לאופק, קימורי הדיונות הרכות של המדבר, חמוקי הגלים המתנפצים אל המזח (בקיצור, תלוי אם קראתם את עגנון או שלו לאחרונה), כל שעליו לעשות גדי לנצל באופן מירבי את עומק השדה הוא…

המשך קריאה הערמת פוקוס, עומק שדה, עקיפה ותרגול זן בצילום.


על Polarizer-ים, אור מקוטב וקיטוב מוצלב


האור הוא המלווה הצמוד ביותר של הצלם, לטוב ולרע. הוא הסנצ'ה פנצ'ו שלו, עדר הכבשים של האלכימאי, הלואיס של סופרמן (ואני די בטוח שלכל אחד מאלו היה רגע בזמן שבו המלווה הזה דווקא די הקשה על חייו). מעצם כך – כדאי לנו לפתח מודעות יתרה (ואף מוקצנת) לכלל תכונותיו (ה"אופי", הכיוון, טמפרטורת הצבע ויחסי הבהירויות (ניגודיות)) כדי ללמוד לזהות אותו, לפתח איתו מערכת יחסים מכבדת, ואם נסתכל על זה מנקודת מבט קצת רוחנית (במלעיל) – ללמוד לעבוד איתו, במקום להלחם בו. ובעוד שאנחנו יכולים (עד גבול מסוים) לסמוך על "מרווח הטעויות" ותיקון שבדיעבד שמאפשר לנו השימוש בקבצי RAW, בחלק מן המקרים אנו בכל זאת נדרשים לבצע התערבות אקטיבית, על הסט, בזמן אמת, שאינה מסתכמת אך ורק בלחיצה על כפתור הצילום. כך, למשל, אנו נאלצים לעתים למדוד את הפרשי הבהירויות בפריים בעזרת מד-אור, לדאוג לשנות את "אופי" התאורה ואף להיעזר במסננים חיצוניים במקרים מסוימים. אי לכך – אין זה סוד כמוס שבתיק הציוד של כל צלם שמכבד את עצמו – ניתן למצוא גם ערכת פק"ל של פילטרים כאלה ואחרים שמסייעים לנו במלאכה הזאת – הפילטר המקטב הוא אחד מהם.

המשך קריאה על Polarizer-ים, אור מקוטב וקיטוב מוצלב


Flash-Meter וידידו הכרטיס האפור, או "רק גוון אחד של אפור"



מדיום הצילום עבר תהפוכות רבות במהלך 200 שנים מאז הופעתו. שירים יד מי שלא מכיר לפחות אחד מאלו: אינסטגרם, סלפי במעלית, פוטאג' GOPRO של גלישת סקי במהלך החופשה המשפחתית, אלבומי "סבתא" שמודפסים היישר ההמכשירי הסמארטפון ודומיהם. אולם יחד עם זאת (ועל אף הפיתוחים המרהיבים בתחומי שדות האור ו- Photon Imaging (מבטיח לכתוב כמה שורות על הטכנולוגיה המרתקת הזו בעתיד הקרוב) – מרבית הכלים הצילומים שלנו עדיין מסתמכים על אותם העקרונות שליוו את התחום מזה מאתיים שנה. חלק מהם נראים לנו אנאכרוניסטיים למדי אך עדיין לא נמצא להם תחליף הולם, חלק אחר שינה פאזה או עבר תהליך אבולוציוני כזה או אחר אשר משפר ומשנה את תכונותיו אך לא את עקרון הפעולה – וחלק פינה את הבמה לכלים יעילים יותר. היום הייתי רוצה לדבר איתכם על שני כלים אשר הצליחו "לשרוד" את המהפכה הדיגיטאלית ועדיין ממשיכים ללוות אותנו, למרות שאנחנו כבר כמעט ולא מרגישים שהם נחוצים לנו: ידידנו ה Flash-meter ועוזרו הנאמן הכרטיס האפור.

המשך קריאה Flash-Meter וידידו הכרטיס האפור, או "רק גוון אחד של אפור"


כמה מילים על אור ותאורה "נכונה" או סוגיית ה"מדיום החמקמק"


בואו נדבר רגע על אור – היות ובסופו של דבר פירושו של הצילום, זה המילולי לפחות, הוא "רישום באור". למרות שלצלמים אין בלעדיות על השימוש באור לצורך יצירה (אנחנו מסכימים לחלוק אותו גם עם ציירים, פסלים ושאר בני תמותה), היחסים שלנו איתו מורכבים למדי, והוא מאתגר אותנו בכל פעם שאנו מנסים ללכוד אותו ברשת הצמצם כדי לצקת נפח לתוך התמונה. למרות שחלק מהצלמים מאמינים שהם ניחנים בכוחות על, אני מניח שגם עבורם אור עדיין מהווה "חומר שקוף" (ויסלחו לי הפיזיקאים על הניסוח הבוטה), ולכן היכולות שלנו, בתור צלמים, לזהות, לאפיין או לשנות את האור הופכים להיות כישורים לא טריוויאליים הנרכשים רק לאחר שעות מרובות של התנסות ואבחנה: בתחילת דרכנו כצלמים אנו לרוב לא מודעים או לא רגישים מספיק לכל אותם הניואנסים הקטנים אשר המדיום הזה, האור, טומן בקרבו, ולכן לעתים קרובות במבט רטרוספקטיבי – אנו מתבוננים בדימויים שצילמנו ואומרים לעצמנו "היום הייתי עושה דברים אחרת"…

המשך קריאה כמה מילים על אור ותאורה "נכונה" או סוגיית ה"מדיום החמקמק"


סטודיו ביתי: אביזרי בסיס או "כמה מילים על קלמרות, בומים ושאר ירקות"


לפני מעט פחות מעשור, תחום התאורה המעשית (או בשמו היותר קליט – Strobism) קיבל דחיפת-הנעה מידי Joe McNally ושות', והטרנד החל להתגלגל ולתפוח. בתור סגמנט שוק שחולש על מגוון רחב מאוד של מוצרים, תחום אביזרי הסטודיו רק הולך וצובר תאוצה מדי שנה, ולא מעט בזכות אותו הטרנד של התאורה המעשית, אשר יותר מכולם אימצו לחיקם צלמים שהעדיפו להוציא ראשי מבזק מחוץ לסטודיו שלהם. אם נוסיף לכך את העובדה שחלק ניכר מהציוד שבמקור נועד להתחבר לראשי מונובלוק כבר מזמן חצה את הקווים, וכיום ניתן לחבר אותו לסוגים מאוד מגוונים של ציוד (ותודה לחברות כמו Godox או Сheetah) – עולה השאלה: מה הוא היום הרכב בסיסי של ציוד החובה שכדאי להחזיק לצורך צילומי סטודיו? קחו פנקס, קחו עט, הכינו נפשית את עצמכם ואת כרטיס האשראי…

המשך קריאה סטודיו ביתי: אביזרי בסיס או "כמה מילים על קלמרות, בומים ושאר ירקות"


Syrp Genie Mini – הסקירה, או “I’m a Genie in a bottle Baby”


היות ואני לא בדיוק חלק מאוהדי הליריקה השנונה של הגברת כריסטינה (אגילרה), הפוסט הזה לא יעסוק בניתוח הטקסטים של זירת הפופ מלפני חמש-עשרה שנה, ובמקום זאת – יתרכז במוצר צילומי הנושא את השם Genie Mini. אני גם מניח שחלק מכם טרם שמע עליו, אזי שהסקירה הקצרה הזו הולכת לסקרן אתכם אפילו אם עד כה לא עלה בדעתכם לפזול לכיוון הגאדג'טים המשרתים את תחום ה- VDSLR, או בקרי התנועה (Motion Controllers) למיניהם, ויתאר למה אני התלהבתי ממה שהוא יכול לעשות כשמחברים אותו למצלמה. הצלחתי לגרום לכם להרים גבה? יופי, הבה נתחיל!

המשך קריאה Syrp Genie Mini – הסקירה, או “I’m a Genie in a bottle Baby”


על רגישות וחרדות או "מספר מחשבות נוספות על ה-ISO"


אם חושבים על זה, האבולוציה עובדת ל-א-ט מאוד. נדרשים מספר דורות של צאצאים כדי לשנות תכונה כזו או אחרת שהושרשה באבי-אבותיהם, גם אם המציאות השתנתה מאז. כדוגמא לכך אפשר להביא את חוסר הנכונות שלנו להעלות את ערכי ה- ISO במצלמות. אפשר להניח שהחרדה הזו נשארה כשריד מתקופת השימוש במצלמות ה- DSLR בעלות חיישני CMOS משלושת הדורות הראשונים או גבים דיגיטאליים עם חיישני CCD. דאז עובדות החיים לימדו חלק מאיתנו שדימויים שצולמו מעבר ל- ISO 400 (בייחוד בתנאי תאורה מאתגרים) מתחילים לקבל מרקם וצבע של "סלט קינואה עם נגיעות של בזיליקום". למי שצריך הוכחות – קחו לידיים איזו 20D או D70, או אפילו (אם יתמזל מזלכם למצוא אחת) איזו P25, נסו לצלם משהו ב- ISO 400 ותבינו על מה אני מדבר. אי לכך הפוסט של היום מוקדש כולו לחרדה הזו (כדי לפנות מקום לחרדות חדשות ומעניינות יותר – למשל, האם מרגלים אחריכם בפייסבוק?).

המשך קריאה על רגישות וחרדות או "מספר מחשבות נוספות על ה-ISO"


מה קרה כששפטתי את ה Tamron 100-400mm לפי האריזה.


אתחיל בגילוי נאות קטן: כשהגיעה הכמות הראשונה של העדשות הללו – נתבקשתי על ידי היבואן לחוות את דעתי ולכתוב עליה כמה מילים. אבל, ויש כאן “אבל” גדול – זה לא אומר שהפוסט הנוכחי הוא בבחינת פוסט ממומן או פרסומת סמויה. ראשית, בגלל שאני לא מאמין שלדעתי האישית יש משקל שכזה בבחירות שאנשים אחרים עושים, ושנית – בגלל שאני מאמין אדוק בהצגת ה"בעד והנגד" של הדברים, ושכל אחד ימצא עם מה להזדהות. מה שעקרוני לצלם אחד עשוי להיות פחות חשוב לאדם אחר, ומה שמתאים לי לא בהכרח יתאים לסגנון העבודה שלכם, או לחילופין יעבור את דרישות הסף שאתם מציבים בפני הציוד שלכם. עכשיו, משהבהרנו את הנקודה, אפשר להתקדם ולבחון את העדשה…

המשך קריאה מה קרה כששפטתי את ה Tamron 100-400mm לפי האריזה.


GFX Aftermath


יותר מארבעה חודשים עברו מאז שלארסנל הצילומי שלי התווספה מצלמת ה BFFF המרעישה מבית פוג'יפילם, ה- GFX50s. היות וה"הייפ" מהצעצוע החדש התחיל לדעוך, סוף סוף הצלחתי להגיע לנקודת האיזון העדינה שבין הציפיות לתכונות המיתולוגיות המיוחסות לה, לבין תוצאות מבחן המציאות. מבחן התוצאה מראה שאני מוצא את עצמי אורז אותה לתוך תיק הצילום לעתים הרבה יותר תכופות ממה ששיערתי קודם לכן. אז למה היא טובה ומה היא יודעת לעשות?

המשך קריאה GFX Aftermath

עדכנו את הנהלת האתר בדבר שגיאת כתיב

הטקסט הבא יישלח להנהלת האתר :