לעבור לתוכן

הצגת ארכיון לתג ' מתקדמים '.


72 שעות וקיפולי אוריגמי – תרגול זן בצילום


העצלות האנושית מפעילה מנגנונים פסיכולוגיים מורכבים. בן רגע אנחנו יכולים להמציא אלף ואחד תירוצים לא לעשות את מה שההיגיון שלנו מנסה לטעון בייאוש שכדאי שנעשה – ושירים יד מי שלא הלך לשטוף כלים, לסדר מדפים, להכין מרק, לנכש עשבים, לחפש זקנות שיסכימו שיעבירו אותן את הכביש, לכתוב אוטוביוגרפיה ואם כל זה לא עזר – להתיישב לצפיית בינג', במקום ללמוד למבחן שלמחרת. השיטות הללו תקפות גם לכל מה שקשור בצילום: חשבו על כמות הפעמים בהם יצא לכם להשתעשע בניסוי מחשבתי שהתלהבתם ממנו נורא, אבל בסופו של יום לא עשיתם איתו כלום? מפאת המחסור בזמן, העייפות, הצורך להשקיע אנרגיה ומאמצים, היעדר הציוד המתאים, חיפוש הלוקיישן, התזמון, השגת האביזרים או הכלים הדרושים וכד' (וגם בגלל שיצאה עוד פרק בסדרה שאפשר לראות…).

המשך קריאה 72 שעות וקיפולי אוריגמי – תרגול זן בצילום


סטודיו ביתי: אביזרי בסיס או "כמה מילים על קלמרות, בומים ושאר ירקות"


לפני מעט פחות מעשור, תחום התאורה המעשית (או בשמו היותר קליט – Strobism) קיבל דחיפת-הנעה מידי Joe McNally ושות', והטרנד החל להתגלגל ולתפוח. בתור סגמנט שוק שחולש על מגוון רחב מאוד של מוצרים, תחום אביזרי הסטודיו רק הולך וצובר תאוצה מדי שנה, ולא מעט בזכות אותו הטרנד של התאורה המעשית, אשר יותר מכולם אימצו לחיקם צלמים שהעדיפו להוציא ראשי מבזק מחוץ לסטודיו שלהם. אם נוסיף לכך את העובדה שחלק ניכר מהציוד שבמקור נועד להתחבר לראשי מונובלוק כבר מזמן חצה את הקווים, וכיום ניתן לחבר אותו לסוגים מאוד מגוונים של ציוד (ותודה לחברות כמו Godox או Сheetah) – עולה השאלה: מה הוא היום הרכב בסיסי של ציוד החובה שכדאי להחזיק לצורך צילומי סטודיו? קחו פנקס, קחו עט, הכינו נפשית את עצמכם ואת כרטיס האשראי…

המשך קריאה סטודיו ביתי: אביזרי בסיס או "כמה מילים על קלמרות, בומים ושאר ירקות"


Syrp Genie Mini – הסקירה, או “I’m a Genie in a bottle Baby”


היות ואני לא בדיוק חלק מאוהדי הליריקה השנונה של הגברת כריסטינה (אגילרה), הפוסט הזה לא יעסוק בניתוח הטקסטים של זירת הפופ מלפני חמש-עשרה שנה, ובמקום זאת – יתרכז במוצר צילומי הנושא את השם Genie Mini. אני גם מניח שחלק מכם טרם שמע עליו, אזי שהסקירה הקצרה הזו הולכת לסקרן אתכם אפילו אם עד כה לא עלה בדעתכם לפזול לכיוון הגאדג'טים המשרתים את תחום ה- VDSLR, או בקרי התנועה (Motion Controllers) למיניהם, ויתאר למה אני התלהבתי ממה שהוא יכול לעשות כשמחברים אותו למצלמה. הצלחתי לגרום לכם להרים גבה? יופי, הבה נתחיל!

המשך קריאה Syrp Genie Mini – הסקירה, או “I’m a Genie in a bottle Baby”


על רגישות וחרדות או "מספר מחשבות נוספות על ה-ISO"


אם חושבים על זה, האבולוציה עובדת ל-א-ט מאוד. נדרשים מספר דורות של צאצאים כדי לשנות תכונה כזו או אחרת שהושרשה באבי-אבותיהם, גם אם המציאות השתנתה מאז. כדוגמא לכך אפשר להביא את חוסר הנכונות שלנו להעלות את ערכי ה- ISO במצלמות. אפשר להניח שהחרדה הזו נשארה כשריד מתקופת השימוש במצלמות ה- DSLR בעלות חיישני CMOS משלושת הדורות הראשונים או גבים דיגיטאליים עם חיישני CCD. דאז עובדות החיים לימדו חלק מאיתנו שדימויים שצולמו מעבר ל- ISO 400 (בייחוד בתנאי תאורה מאתגרים) מתחילים לקבל מרקם וצבע של "סלט קינואה עם נגיעות של בזיליקום". למי שצריך הוכחות – קחו לידיים איזו 20D או D70, או אפילו (אם יתמזל מזלכם למצוא אחת) איזו P25, נסו לצלם משהו ב- ISO 400 ותבינו על מה אני מדבר. אי לכך הפוסט של היום מוקדש כולו לחרדה הזו (כדי לפנות מקום לחרדות חדשות ומעניינות יותר – למשל, האם מרגלים אחריכם בפייסבוק?).

המשך קריאה על רגישות וחרדות או "מספר מחשבות נוספות על ה-ISO"


GFX Aftermath


יותר מארבעה חודשים עברו מאז שלארסנל הצילומי שלי התווספה מצלמת ה BFFF המרעישה מבית פוג'יפילם, ה- GFX50s. היות וה"הייפ" מהצעצוע החדש התחיל לדעוך, סוף סוף הצלחתי להגיע לנקודת האיזון העדינה שבין הציפיות לתכונות המיתולוגיות המיוחסות לה, לבין תוצאות מבחן המציאות. מבחן התוצאה מראה שאני מוצא את עצמי אורז אותה לתוך תיק הצילום לעתים הרבה יותר תכופות ממה ששיערתי קודם לכן. אז למה היא טובה ומה היא יודעת לעשות?

המשך קריאה GFX Aftermath


כיצד להתמקצע בתפקיד ה Focus-puller? – או "מספר תובנות בנוגע לעבודה עם עצמיות Manual Focus"


הידעתם, נכבדי, שבכל הפקה קולנועית – ישנו איש מקצוע ייעודי המהווה חלק אינטגראלי וחשוב ביותר במלאכת הצילומים – ולא מדובר במפיק, בבמאי או במסריט. גם לא על השחקנים, המאפרות או התסריטאי. ידנו בתעשייה הזו תפקיד חשוב נוסף, שאת שמו רוב האנשים לא מחפשים בקרדיטים שבסוף הסרט הוא ה- Focus-puller, אשר בלי עבודתו המסורה וכישוריו הטכניים, כל ההפקה צפויה לרדת לטמיון. תפקידו הבלעדי של ה"פוקוס-פולר" הוא לדאוג לכך שבמהלך הצילום/הסרטה מיקום מישור המיקוד (פוקוס) בפריים יהיה מדוייק במהלך ה"שוט", גם כשהשחקנים או העצמים המצולמים זזים. אם תהיתם עד כמה קשה התפקיד הזה כבר יכול להיות, אגלה לכם כי ב- 95% מכלל המקרים מדובר בעבודה עם עדשות פוקוס ידני (Manual Focus). זוכרים את ידידנו הטוב מר קובריק, שרכש מ- NASA את עדשת ה- Planar 50mm f/0.7 לצורך צילום סצנות באור נרות בסרט "בארי לינדון"? במקרה הספציפי הזה, בלי Focus Puller מיומן, הרבה מאוד פוטאג' היה פשוט נפסל בגלל עומק השדה הרדוד. בדיוק לסוגית האתגר של המיקוד בעדשות מן הסוג הזה הייתי רוצה להקדיש את הפוסט שלפניכם…

המשך קריאה כיצד להתמקצע בתפקיד ה Focus-puller? – או "מספר תובנות בנוגע לעבודה עם עצמיות Manual Focus"


כשגראדיינט מפסיק להיות עקבי או "פוסטריזאציה ושדים אחרים"


פוסטריזאציה
ספרו לי אם התסריט הבא נשמע לכם מוכר: חזרתם הביתה עם כרטיס זיכרון מלא בכל טוב, מיינתם את הקבצים, סיננתם, ייבאתם את הדימויים הנבחרים לתוכנית העריכה האהובה עליכם והתחלתם לבצע בהם את זממכם. ואז בנקודה מסוימת, לעתים כבר בהתחלת העריכה, ולעתים אחרי דקות ארוכות שהקדשתם לקובץ, לגמרי בטעות – עשיתם זום לרמה של 100% ובום, טראח! להפתעתכם הרבה גיליתם כי מעברי הבהירויות, ועמם גם מעברי הגוונים (בדרך כלל באזורים הכהים הנושקים לשחורים) – פתאום הפכו ל"חורים שחורים". מעין אזורים אטומים שכאלה, עם גבולות מוגדרים שנראים כמו גראפיקת 8 ביט ממשחקי ATARI של שלהי שנות השמונים (וסליחה עם קוראיי שמכירים את שנות השמונים רק תיאורטית). נשמע מוכר? על התופעה הזו אנחנו הולכים לדבר בפוסט שלפניכם…

המשך קריאה כשגראדיינט מפסיק להיות עקבי או "פוסטריזאציה ושדים אחרים"


שיאנית גרמנית "קטנה" ולאו דווקא מתוצרת Leitz או Zeiss, או "סיפורה של Zoomatar 180mm f/1.3"


ובכן נכבדי, אתם יודעים שאני אוהב להתפלסף בבלוג הנחמד שלי על עצמיות אקזוטיות – כמו שמראות הכתבות על עדשות הווינטאז' ועל ה- Planar 50mm f/0.7 (אם לא קראתם – תתביישו לכם ורוצו לקרוא!). אז גם היום קמתי בבוקר עם תחושה שמזג האוויר לא רע בסך הכל, ויהיה נחמד להעלות על הכתב מספר מילים המוקדשות לעדשה אקזוטית ומעולה אשר הכתיבה את המושג "איכות גרמנית" בתחום האופטיקה לדורי דורות: עצמית ה Zoomatar 180mm f/1.3.

המשך קריאה שיאנית גרמנית "קטנה" ולאו דווקא מתוצרת Leitz או Zeiss, או "סיפורה של Zoomatar 180mm f/1.3"


סוגיית מסנני ה GND או "האם יש לטכנולוגיית העבר זכות קיום במציאות העתיד?"


היום החלטתי להיות במצב רוח קרבי למדי, ולכן – השחיזו סכינים, חפשו פרות, ובדקו את רמת הקדושה שלהן, כי היום יום הסטייקים…במילים אחרות – היום נדבר על פילטרים. היחידים שיקבלו ממני פטור מהויכוח על הבעד והנגד של השימוש בהם הם מסנני המגן (או ה UV), והמקטבים (CPL/LPL) למיניהם. וזאת אך ורק מפאת הסיבה שכבר דיברנו על כך קודם לכן.לעומת זאת – מגוון מסנני ה-ND האטומים והמדורגים הנמצאים בשימוש בעיקר אצל צלמי הנוף יהוו את עיקר הדיון. קדימה להתפלמס!

המשך קריאה סוגיית מסנני ה GND או "האם יש לטכנולוגיית העבר זכות קיום במציאות העתיד?"


נפלאות השימוש במרחב L.a.b או "כיצד להשליט סדר ב WB גם לאחר המרת קובץ RAW?"


אם יצא לכם לעקוב אחרי הבלוג במשך יותר מכמה חודשים, בטח נתקלתם בשלב מסויים בפוסטים הדנים בהמרות הדימוי לשחור/לבן וכן במרחבי הצבע אם גם צלחתם את פענוח המלל הטכני הטמון בהם, ודאי גיליתם כי לצד מרחבי הצבע ה"מקובלים" (Mellisa RGB, Pro Photo RGB, Adobe RGB ו- sRGB) שוכן לו גם מרחב צבע מוזר למדי המכונה L.a.b . אז זהו, רבותי, ש-"העוף המוזר" הזה, יושב במעמקי תפריט מרחבי הצבע של פוטושופ (וכן באפשריות ייצוא של תוכנות המרת RAW מסויימות) דווקא בשביל להקל על תהליכי העריכה שלכם ולא בשביל לבלבל את האוייב. ובעוד שאינני יכול לטעון באופן חד משמעי וגורף כי השימוש במרחב הצבע הזה עדיף בהרבה על פני העבודה ב- Adobe RGB או sRGB, הוא טומן בקרבו יתרונות רבים אשר ניתן (ורצוי) לנצל במהלך ההתעסקות שלכם עם הקבצים הבעייתיים, או במהלך עריכות המאתגרות האלה בהן אתם רוצים להזדכות על הציוד ולעבור קורס הסבת מקצוע…

המשך קריאה נפלאות השימוש במרחב L.a.b או "כיצד להשליט סדר ב WB גם לאחר המרת קובץ RAW?"

עדכנו את הנהלת האתר בדבר שגיאת כתיב

הטקסט הבא יישלח להנהלת האתר :