לעבור לתוכן

הצגת ארכיון לתג ' מקצועיים '.


72 שעות וקיפולי אוריגמי – תרגול זן בצילום


העצלות האנושית מפעילה מנגנונים פסיכולוגיים מורכבים. בן רגע אנחנו יכולים להמציא אלף ואחד תירוצים לא לעשות את מה שההיגיון שלנו מנסה לטעון בייאוש שכדאי שנעשה – ושירים יד מי שלא הלך לשטוף כלים, לסדר מדפים, להכין מרק, לנכש עשבים, לחפש זקנות שיסכימו שיעבירו אותן את הכביש, לכתוב אוטוביוגרפיה ואם כל זה לא עזר – להתיישב לצפיית בינג', במקום ללמוד למבחן שלמחרת. השיטות הללו תקפות גם לכל מה שקשור בצילום: חשבו על כמות הפעמים בהם יצא לכם להשתעשע בניסוי מחשבתי שהתלהבתם ממנו נורא, אבל בסופו של יום לא עשיתם איתו כלום? מפאת המחסור בזמן, העייפות, הצורך להשקיע אנרגיה ומאמצים, היעדר הציוד המתאים, חיפוש הלוקיישן, התזמון, השגת האביזרים או הכלים הדרושים וכד' (וגם בגלל שיצאה עוד פרק בסדרה שאפשר לראות…).

המשך קריאה 72 שעות וקיפולי אוריגמי – תרגול זן בצילום


על רגישות וחרדות או "מספר מחשבות נוספות על ה-ISO"


אם חושבים על זה, האבולוציה עובדת ל-א-ט מאוד. נדרשים מספר דורות של צאצאים כדי לשנות תכונה כזו או אחרת שהושרשה באבי-אבותיהם, גם אם המציאות השתנתה מאז. כדוגמא לכך אפשר להביא את חוסר הנכונות שלנו להעלות את ערכי ה- ISO במצלמות. אפשר להניח שהחרדה הזו נשארה כשריד מתקופת השימוש במצלמות ה- DSLR בעלות חיישני CMOS משלושת הדורות הראשונים או גבים דיגיטאליים עם חיישני CCD. דאז עובדות החיים לימדו חלק מאיתנו שדימויים שצולמו מעבר ל- ISO 400 (בייחוד בתנאי תאורה מאתגרים) מתחילים לקבל מרקם וצבע של "סלט קינואה עם נגיעות של בזיליקום". למי שצריך הוכחות – קחו לידיים איזו 20D או D70, או אפילו (אם יתמזל מזלכם למצוא אחת) איזו P25, נסו לצלם משהו ב- ISO 400 ותבינו על מה אני מדבר. אי לכך הפוסט של היום מוקדש כולו לחרדה הזו (כדי לפנות מקום לחרדות חדשות ומעניינות יותר – למשל, האם מרגלים אחריכם בפייסבוק?).

המשך קריאה על רגישות וחרדות או "מספר מחשבות נוספות על ה-ISO"


כשגראדיינט מפסיק להיות עקבי או "פוסטריזאציה ושדים אחרים"


פוסטריזאציה
ספרו לי אם התסריט הבא נשמע לכם מוכר: חזרתם הביתה עם כרטיס זיכרון מלא בכל טוב, מיינתם את הקבצים, סיננתם, ייבאתם את הדימויים הנבחרים לתוכנית העריכה האהובה עליכם והתחלתם לבצע בהם את זממכם. ואז בנקודה מסוימת, לעתים כבר בהתחלת העריכה, ולעתים אחרי דקות ארוכות שהקדשתם לקובץ, לגמרי בטעות – עשיתם זום לרמה של 100% ובום, טראח! להפתעתכם הרבה גיליתם כי מעברי הבהירויות, ועמם גם מעברי הגוונים (בדרך כלל באזורים הכהים הנושקים לשחורים) – פתאום הפכו ל"חורים שחורים". מעין אזורים אטומים שכאלה, עם גבולות מוגדרים שנראים כמו גראפיקת 8 ביט ממשחקי ATARI של שלהי שנות השמונים (וסליחה עם קוראיי שמכירים את שנות השמונים רק תיאורטית). נשמע מוכר? על התופעה הזו אנחנו הולכים לדבר בפוסט שלפניכם…

המשך קריאה כשגראדיינט מפסיק להיות עקבי או "פוסטריזאציה ושדים אחרים"


נפלאות השימוש במרחב L.a.b או "כיצד להשליט סדר ב WB גם לאחר המרת קובץ RAW?"


אם יצא לכם לעקוב אחרי הבלוג במשך יותר מכמה חודשים, בטח נתקלתם בשלב מסויים בפוסטים הדנים בהמרות הדימוי לשחור/לבן וכן במרחבי הצבע אם גם צלחתם את פענוח המלל הטכני הטמון בהם, ודאי גיליתם כי לצד מרחבי הצבע ה"מקובלים" (Mellisa RGB, Pro Photo RGB, Adobe RGB ו- sRGB) שוכן לו גם מרחב צבע מוזר למדי המכונה L.a.b . אז זהו, רבותי, ש-"העוף המוזר" הזה, יושב במעמקי תפריט מרחבי הצבע של פוטושופ (וכן באפשריות ייצוא של תוכנות המרת RAW מסויימות) דווקא בשביל להקל על תהליכי העריכה שלכם ולא בשביל לבלבל את האוייב. ובעוד שאינני יכול לטעון באופן חד משמעי וגורף כי השימוש במרחב הצבע הזה עדיף בהרבה על פני העבודה ב- Adobe RGB או sRGB, הוא טומן בקרבו יתרונות רבים אשר ניתן (ורצוי) לנצל במהלך ההתעסקות שלכם עם הקבצים הבעייתיים, או במהלך עריכות המאתגרות האלה בהן אתם רוצים להזדכות על הציוד ולעבור קורס הסבת מקצוע…

המשך קריאה נפלאות השימוש במרחב L.a.b או "כיצד להשליט סדר ב WB גם לאחר המרת קובץ RAW?"


SuperResolution או "כיצד להגדיל את הרזולוציה עד פי 4 מבלי לשדרג את חיישן המצלמה שלכם"


הפוסט הקצרצר שלפניכם מוקדש להמשך הדיון בסוגיית הצילום המחושב (computational photography), עליה דיברתי בפוסט על טכניקת ה- Brenizer. מדובר בטכניקת ה Superresolution, טכניקה מסקרנת נוספת שתאפשר לכם להגדיל את הרזולוציה שאתם מסוגלים להפיק מחיישן המצלמה שלכם עד פי 4, וזאת מבלי לטשטש או למתוח את הדימוי שלכם ומבלי להתפשר באיכות. ההיפך הוא הנכון: הדימוי הסופי שאתם עתידים לקבל בסוף התהליך יהיה נקי יותר (מבחינת רעש) ויכיל בתוכו כמות גבוהה יותר של פרטים. נשמע מסקרן? לחצו על "המשך קריאה" וגלו כיצד ניתן לעשות זאת בעזרת כמה צעדים פשוטים למדי…

המשך קריאה SuperResolution או "כיצד להגדיל את הרזולוציה עד פי 4 מבלי לשדרג את חיישן המצלמה שלכם"


סודותיו האפלים של המתחרה הסודי של ה- HDR, או – שימוש נבון ב- Stacks ו- Statistics


הבה נשלב ידיים בתפילה ונתוודה: חלק ניכר מאתנו, הצלמים, חוטא בשלב זה או אחר בהתלהבות יתרה מפונקציות ה- Tonal Mapping, המוכרות לציבור הרחב תחת השם HDR. כן-כן, אני לא מסוגל למנות אף לא אדם אחד מחבריי ועמיתיי הצלמים, אשר לא התלהב מהפיצ'ר המקסים הזה. חלק מאיתנו נהנה מהקלות הבלתי נסבלת של השימוש בפונקצית ה- HDR המובנית לתוך המצלמות או הסמארטפונים, בעוד שהחלק האחר מתמקצע במלאכת הרחבת הטווח הדינאמי של הדימויים המצולמים ועמל על כך שעות ארוכות: תחילה ביישום ה- Bracketing במהלך הצילומים עצמם, ולאחר מכן בהדבקתם לדימוי אחד מרהיב בעזרתן של תוכנות ה- HDR השונות. והאמת היא – שאין בכך שום דבר מביש. הרי כולנו רוצים לוותר על המניפולאציות של חילוץ הפרטים מהאזורים הכהים והבוהקים ולקבל קובץ אחד אשר מכיל בתוכו את כלל רוחב החשיפה של הסצנה, קונטרסטית ככל שלא תהיה…

המשך קריאה סודותיו האפלים של המתחרה הסודי של ה- HDR, או – שימוש נבון ב- Stacks ו- Statistics


FujiFilm GFX50s חלק ג' או "אם זה נראה כמו ברווז, הולך כמו ברווז, ומגעגע כמו ברווז, האם זה…?"


ובכן רבותי, לאחר שלבי יישור הקו והרשמים הראשוניים עליהם דיברנו בפוסטים הקודמים בסדרה על ה GFX 50s – אנו מגיעים סוף-סוף לשלב מפגן היכולות והסקת המסקנות. בפוסט האחרון בסדרה אני החלטתי להפסיק (זמנית בלבד) לשעמם אתכם במלל ארוך וההתפלספויות הטכנוקרטיות שלי, ולהציג בפניכם קצת עובדות יבשות ומעט חומרים וויזואליים (כרגע רק מעט. המשך יבוא, אני מבטיח!). בנוסף (אני מתחיל להישמע כמו ערוץ הקניות, אבל זה חזק ממני), בפוסט המסכם הזה אנו הולכים לדון קצת בסוגיות נוכחות ה"בוקה", ניצול עומק השדה ותחושת ה- "POP" המיוחסים למצלמות הפורמט הבינוני. מוכנים? הבה נתחילה.

המשך קריאה FujiFilm GFX50s חלק ג' או "אם זה נראה כמו ברווז, הולך כמו ברווז, ומגעגע כמו ברווז, האם זה…?"


FujiFilm GFX50s חלק ב' או "רשמים ראשוניים"


ברוכים הבאים לפוסט השני בסדרת הפוסטים המוקדשים למצלמת ה BFFFF (Beyond Full Format) החדשה מבית פוג'יפילם, הלא היא: ה GFX 50s! באם שרדתם את הקריאה של הפוסט הראשון, המתייחס להרהורים טכניים אודות עתידה ומקומה בשוק הצילום, ואתם רוצים לקבל גם תובנות מעשיות – הגעתם למקום הנכון. במאמר השני בסדרה זו אחלוק איתכם מספר מסקנות אליהן הגעתי במהלך ההיכרות הראשונית שלי עם המצלמה הזו, ואני מבטיח להתאפק ממש חזק ולצמצם את החפירות הטכנוקרטיות שלי למינימום האפשרי (הפעם). היות ויש כאן לא מעט מידע, הפוסט מחולק לשלושה חלקים: התרשמות ראשונית והכנת המצלמה לעבודה, ארגונומיקה ותפעול והאלקטרוניקה (את החלק של האיכויות נשאיר לפוסט השלישי בסדרה) שניתן להפיק מה GFX50s. מוכנים? הבה נתחילה…

המשך קריאה FujiFilm GFX50s חלק ב' או "רשמים ראשוניים"


ADL, ALO, DR, DRO ודומיהן, או "למה מכל קבצי RAW אני מעדיף דווקא את RAF?"


בפוסטים קודמים יצא לי לגעת בנושאים הקשורים למבנה ופענוח של קבצי RAW, הטווח הדינמי (DR), האלגוריתמיקה והאלקטרוניקה מאחורי הרגישויות של החיישנים. סיפרתי גם שלעתים קרובות אני מעדיף לעבוד עם קבצי JPEG ולאו דווקא RAW, וזאת מתוך בחירה אישית ותוך מודעות מלאה לכלל ההשלכות (עד כמה שזה נשמע דרמטי). זה לא שאני מתנזר מהשימוש בקבצי RAW מתוך מניעים אידיאולוגיים, פשוט ברוב המקרים – קבצי ה JPEG המתקבלים מהמצלמה מביאים אותי יותר קרוב לתוצאה הסופית הרצויה לי, ודורשים הרבה פחות מניפולציות במהלך העריכה. היום הייתי רוצה להקדיש מספר שורות למנגנונים האחראיים לניצול מרבי של רוחב החשיפה והטווח הדינמי בקבצי JPEG במצלמות שלכם ועל הדרך לדבר קצת גם על קבצי RAF של מצלמות פוג'יפילם…

המשך קריאה ADL, ALO, DR, DRO ודומיהן, או "למה מכל קבצי RAW אני מעדיף דווקא את RAF?"


נעים להכיר: Iridient Developer


ID2
מי שמכיר אותי יודע שאני לא בדיוק מבסוט (גם באופן כללי, כאג'נדה) ממנוע ה- ACR (Adobe Camera Raw), בשל הוויתור על היכולת לאפשר שליטה קפדנית ומדויקת על תהליך ההמרה (Demosaiсing) והפעלת עקומת הגאמה, לטובת הפשטות והנוחות של התהליך. זה לא שאני חושב, חלילה, שהגישה של חברת אדובי מוטעית, אחרי הכל מוצרי ה- Bridge וה- Lightroom הם אלו אשר הגדירו את הקו המנחה של זרימת העבודה של מרבית הצלמים אשר מצלמים ב- RAW. אין ספק שבחלק ניכר מהמקרים – בהחלט ניתן להגיע בעזרתם לתוצאות יפות תוך התעסקות מעטה (בייחוד אם אתם משלבים בתהליך העבודה שלכם הפעלת פרופילי מצלמות) יחסית עם חומרי הגלם. אולם, בחלק מן המקרים המרת הקובץ ב- ACR לחלוטין אינו עושה חסד לדימוי עצמו, ודורש הפעלת תיקונים על גבי תיקונים כדי "לאזן" את הקובץ או כדי להוציא ממנו את המרב. כבר דיברתי על כך בפוסט הדן בתוכנת ה- RPP, וביתרונות שלה על פני מנועי ההמרה הנפוצים. בפוסט הנוכחי הייתי רוצה להכיר לכם כלי לא מיינסטרימי נוסף אשר מעסיק אותי זמן-מה לאחרונה.

המשך קריאה נעים להכיר: Iridient Developer

עדכנו את הנהלת האתר בדבר שגיאת כתיב

הטקסט הבא יישלח להנהלת האתר :